חובות מסופקים- סיור מודרך

הפוסט הקודם נגע מעט בנושא חברות פיננסיות, בדגש על בחינת המאזן שלהן והדרך בה חברות מטפלות באשראי אשר סיפקו ללקוחות וכן בסוגיית אשראי אשר קיים סיכון כי לא יצליחו לגבות אותו, הרי לחלק כסף כאשראי זה דבר קל מאוד האתגר הוא לוודא שמקבלים אותו בחזרה בתוספת ריבית. בפוסט הנוכחי אני רוצה לבחון בפועל כיצד זה נראה ובא לידי ביטוי בדוחות כספיים של חברת אשראי חוץ בנקאי, אני אעזר בדוח השנתי של מלרן, רקע נוסף על מלרן נמצא כאן ובלי הקדמות נוספות בואו נקפוץ למים:

נתחיל מדוח רווח והפסד:

ניתן לראות כי מלרן הכירה בהוצאה בסך 1,493 אלפי ש"ח בגין חובות מסופקים ואבודים לשנת 2019 (המספרים השקליים מהדוחות בהמשך הפוסט הם באלפי ש"ח אלא אם כן מצוין אחרת). נשאלת השאלה כמה זה מתוך סך התיק? בתאריך 31.12.2018 תיק האשראי היה בגודל 232 מיליון ש"ח וכעבור שנה בתאריך 31.12.2019 תיק האשראי צמח לגודל 301 מיליון ש"ח, נניח גודל תיק ממוצע לתקופה של 267, נעגל את הוצאת החומ"ס ל-1.5 מיליון ונחלק ב 267 מיליון נקבל 0.56%. האם מכל שקל אשראי אשר מלרן סיפקה בשנת 2019 ללקוחותיה קצת יותר מחצי אגורה לא חזר? התשובה היא לא, שכן מלרן מגלגלת את תיק האשראי שלה מספר פעמים בשנה. בדוח יש טבלה מפורטת אשר מראה לנו את המח"מ התיק:


94% מהתיק של מלרן נפרע תוך פחות משנה, 67% נפרע תוך פחות משלושה חודשים. המשמעות היא כי שיעור ההפרשה לחובות מסופקים ואבודים נמוך מ 0.56%, אם משקיע סבור כי מלרן מגלגלת את תיק האשראי שלה כולו שלוש וחצי פעמים בשנה המשמעות היא שבחישוב קצבים אחוז החובות המסופקים והאבודים עומד על אזור ה-0.16%.

עכשיו ננסה להבין יותר כיצד החברה הגיעה לנתון ההוצאה בגין חובות מסופקים ואבודים, ביאור 5 בדוח מספק פירוט נוסף לגבי תיק האשראי:


ניתן לראות כי יש בעצם בידי החברה שיקים והלוואות בשווי 320,836. מסכום זה מנוכה סך של 13,743 בגין "הכנסות מראש", מה הן אותן הכנסות מראש? להבנתי כאשר עושים עיסקת נכיון שיק משלמים לחברת האח"ב גם עמלת עסקה מלבד עמלת נכיון השיק (עמלת הנכיון מהווה את הריבית אשר משולמת בגין נכיון השיק). מסחרית זה מקביל לעמלות הרגילות אשר אנו משלמים בבנק- "עמלת שורה", "עמלת פעולה" וכיו"צ. להבנתי עמלות אלה מוגדרות כ"הכנסות מראש" והללו מוכרות לאורך חיי העיסקה (כלומר אם שיק נוכה ונפדה עוד 45 יום, ההכנסה מראש תוכר בשלבים על פני תקופה בת 45 יום). לצורך הדיון כרגע לא ניתן חשבונאית להכיר בהכנסות בסך 13,743. הערה בנדון- בחברות אחרות בענף הכנסות מראש נקראות לעיתים "דמי נכיון צבורים".

בנוסף, כפי שניתן לראות בטבלה, יש להוריד סכומים אשר החברה חייבת לשלם למע"מ בגין הכנסות מראש. לאחר חיסור ההכנסות מראש והמע"מ בגינן מגיעים לשווי תיק ברוטו, 305,303 במקרה זה. בשלב הבא, על מנת להגיע להיקף תיק האשראי נטו אשר רואים במאזן, מחסרים משווי התיק ברוטו את ההפרשה להפסדי אשראי חזויים, במלרן הפרשה זו בסוף 2019 עמדה ע"ס 4,343.

ההפרשה להפסדי אשראי חזויים היא בעצם סעיף מאזני אשר "קלט" את סך ההפרשות לחובות מסופקים אשר ביצעה מלרן בגין החלק בתיק האשראי בו קיים חשש כי לא ניתן יהיה לבצע גבייה מלאה בגינו. שתי הגדרות למען הסדר הטוב: חוב מסופק משמעו חוב אשר קיים ספק אם ייגבה בשלמותו או בחלקו אבל עדיין קיים סיכוי לגבות אותו, אינדיקציות שונות לחוב מסופק יכולות להיות פיגור של 90 יום בהחזר חוב, כניסה להליך פירוק של הלווה\המושך, כניסה להליך כינוס נכסים של הלווה\המושך ועוד, חוב אבוד משמעו חוב אשר לא קיים סיכוי לגבות אותו.

כמה מילים בנוגע לחשבונאות הרלוונטית: התקן החשבונאי (IFRS9) מחייב את החברות לבצע שני סוגים של הפרשות לחובות מסופקים- הפרשות כלליות והפרשות ספציפיות. הפרשה כללית נוצרת ברגע שחברה מספקת אשראי ללקוח ללא קשר לשאלה אם האשראי פגום או לא. החברות הגדולות בענף האח"ב, לרבות מלרן, מבצעות זאת באמצעות גוף חיצוני אשר מתמחה בהפקת מודלים להערכת שיעור דיפולט על תיק אשראי.

להבנתי המודל מנתח תיק אשראי בהתאם לחשיפה הענפית שלו ולסיכוני אשראי המאפיינים את הרכב התיק, לצורך הדוגמה נניח תיק אשראי אשר מורכב מ-50% אשראי לענף התשתיות ו-50% אשראי לענף המפעלים והתעשייה, המודל של המעריך החיצוני מספק הערכה כי בענף התשתיות שיעור הדיפולט הוא 0.3% וענף המפעלים והתעשייה שיעור הדיפולט הוא 0.2%, המודל יעריך ממוצע דיפולט משוקלל לתיק שבמקרה זה יעמוד ע"ס 0.25% (כל המספרים בדוגמה הם להמחשה בלבד).

הסוג השני הוא הפרשה ספציפית לירידת ערך, בחלקים בתיק האשראי בהם מתעורר חשש לחוב פגום מתעורר צורך לבצע הפרשה ספציפית בגין חוב מסופק ואחת לרבעון יש לבחון מחדש את היתרות מול גורמי הגבייה והטיפול המשפטי בחברה. באופן מאוד נוח מלרן מספקת טבלה מפורטת אשר מציגה את ההפרשה הספציפית והכללית, למיטב זכרוני שחקנים אחרים בענף אינם מספקים טבלה מקבילה בביאור הרלוונטי:

מהטבלה ניתן לראות כי מלרן ב 31.12.2019 הפרישה 2,539 הפרשה ספציפית בגין חלק מהתיק בסך 18,107, זה החלק בתיק אשר בגינו התעורר צורך להפריש לחוב מסופק. נקודה מעניינת נוספת היא שיעור ההפרשה הנמוך מאוד בגובה 0.17% אשר משוייך ל "אשראי לנותני שירותי מטבע נגד ממסרים דחויים". מלרן עובדת עם שלושה מנכי משנה, אני סבור שהחלק הזה בטבלה מתייחס למנכי משנה אלה, שיעור הדיפולט הנמוך אצל מנכי המשנה מאוד מעניין לטעמי, אני משער כי שיעור הדיפולט הנמוך בחלק זה של תיק האשראי נובע מכך שגם מנכה המשנה ערב לנכיון השיק ומספק רמת הגנה נוספת מלבד הלקוח והמושך אשר חתומים על השיק. בנוסף מנכי המשנה הללו פועלים בשוק גאוגרפי מצומצם ומכירים היטב את השוק בו הם פועלים לרבות קשרים אישיים וחברתיים אשר מסייעים להוריד את רמת הדיפולט.

בתא אשר מודגש בצהוב בטבלה אנחנו נתקלים בנתון 4,343 אותו אנו מכירים מטבלת "אשראי לקוחות נטו", נתון אשר מהווה את סך ההפרשה להפסדי אשראי.

הטבלה הבאה מספקת לנו מידע על התנועות שבוצעו בהפרשה להפסדי אשראי בשנתיים האחרונות:

בתחילת השנה סך ההפרשה עמד על 3,899 ובמהלך השנה החברה הפרישה 1,339, כלומר הכירה בהוצאה אשר עברה בדוח רווח והפסד. במקביל החברה הכירה ב 895 חובות אבודים אשר נגרעו מסך ההפרשה, זהו חוב מסופק שהפך לחוב אבוד אבל לא היה צורך להכיר בו כהוצאה שכן ההוצאה הוכרה כבר בעבר בעת שבוצעה הפרשה לחוב מסופק.

אני חוזר לדוח רווח והפסד אשר הופיע בתחילת הפוסט, שם ראינו כי מלרן הכירה בהוצאה בסך 1,493 בגין חובות מסופקים בשנת 2019, למה הנתון בדוח רווח הפסד אינו תואם לטבלת התנועות בהפרשה לחובות מסופקים? הרי יש פער בסך 154 אלף ש"ח. התשובה היא שככל הנראה היה סכום אשר הוכר ישירות כחוב אבוד ולא עבר דרך ההפרשה לחובות מסופקים.

לסיכום אלה הטבלאות בביאור אשר מציגות את נושא ההפרשות להפסדי אשראי. למרות שזה היה פוסט מאוד טכני, אני מקווה כי הסקירה הזו מועילה ומספקת ערך לקוראים.

שתי נקודות נוספות:

מכפיל ההון בענף- מי שמכיר את הנתונים יודע כי חברות האח"ב נסחרות במכפילי הון גבוהים, חלקן הגדול נסחרות במכפיל הון 3-4, נתון אשר מנסיוני מרתיע משקיעים רבים. אני חושב שבהקשר זה כדאי לחשוב על הקצב בו חברה פורסת ומגלגלת את הקפיטל שלה (ההון העצמי+ההון הזר המשמש את החברה). אם נחשוב על מחלקה עסקית בבנק אשר מלווה למגוון חברות שונות הלוואת במח"מ ממוצע של 5 שנים או חטיבה למשכנתאות בבנק אשר מלוות ללקוחות פרטיים במח"מ של 20 שנה, יש כאן פער לעומת חברת אח"ב כמו מלרן אשר מח"מ התיק שלה קצר מאוד ועמד על 105 יום בסוף 2019, הקפיטל של חברה כמו מלרן פשוט "עובד" יותר מהקפיטל בחטיבות הבנק שבדוגמה ועל כן משיא תשואה גבוהה יותר על הקפיטל ועל ההון, מנגד במלרן יש צורך לבצע חיתום מחדש לכל התיק כל 105 יום מה שמוסיף סיכון לפעילות (וכהערת אגב אחת הסיבות לקיומו של הענף- הבנקים לא ששים לנכות שיקים כי זה כאב ראש תפעולי עבורם).

נקודה נוספת היא סוגיית החיתום, משקיעים רבים סבורים כי החברות אשר פונות לענף האח"ב כלקוחות נמצאות בתחתית חבית הלווים במשק ומדובר בחברות אשר אינן מצליחות לקבל אשראי מהבנק. מי הלקוחות אשר פונים לשירותי ניכיון שיקים בחברות אח"ב ומה המוטיבציה שלהם זה נושא לפוסט שלם ולא אכנס לנושא לעומק כאן. אבל אני מוצא לנכון להדגיש את העובדה כי החיתום אישי, בחלק גדול מחברות האח"ב יש Owner Operator אשר חלק גדול מהונו האישי מושקע בחברה.

אם נסתכל על מלרן בפריזמה זו, סביר להניח כי חלק גדול אם לא רב הונו של בעל השליטה, מוהנד ריאן, מושקע במלרן. כאשר מלרן מנכה שיק ללקוח, אם הלקוח מבצע דיפולט בעל החברה סופג חלק גדול מההפסד, זהו כסף שיוצא מכיסו. אני סבור שזה מייצר מבנה מוטיבציה שונה לגבי חיתום וגבייה מאשר הפקיד בבנק. בנוסף הקשר עם הלקוחות הוא קשר אישי מורכב ועמוק יותר מהמפגש עם הבנק, מלרן מבצעת חיתום באמצעות צוות אשר נמצא בשטח, פוגש את הלקוח בבית העסק או בביתו הפרטי, פעמים רבות איש המקצוע אשר מוביל את החיתום הוא חלק מהקהילה של הלקוח, מה שבתורו מסייע לאיכות חיתום שונה מאשר בסניף הבנק ולעניות דעתי גם להקטנת סיכון הדיפולט.

גילוי נאות: לקרן אנפה קפיטל בניהולי יש החזקה במניות עילדב (אשר מחזיקה ב 22.5% ממלרן) וכן באג"ח של חברת מלרן. כל הכתוב פה אינו בגדר המלצה, על הקורא להניח כי כל מה שנכתב, נכתב מפוזיציה. אינני ערב לדיוק בפרטים והמידע המוצג, אם מצאתם טעות בכתוב אתם יותר ממוזמנים להאיר את עיני, לפני כל החלטת השקעה בשוק הון על המשקיע לבצע בדיקה עצמאית מעמיקה ו\או לקבל ייעוץ רלוונטי. נא לקרוא את הפטור מאחריות.

 

 

 

13 תגובות

  1. אני לא מבין למה אתה, וכותבים נוספים בתחום האח״מ, מדגישים את העובדה שלא נכון לומר שמכל שקל של הלוואה 56 אג׳ לא יוחזרו. זה בדיוק מה שיקרה במשך שנה! מה זה משנה אם השקל יתגלגל רק פעם בשנה או יתגלגל 4 פעמים בשנה ובכל הלוואה לתקופה של 3 חודשים כזו יהיה הפסד של 14 אג׳? בסופו של דבר, על בסיס שנתי, מכל שקל 56 אג׳ ייעלמו.
    אם רוצים להשוות שיעורי הפרשה בחברות שונות, אז צריך להביא אותם למכנה משותף – בסיס שנתי. חברה שמגלגלת את התיק שלה פעם בשנה ומפסידה 56 אג׳ על כל שקל וחברה שמגלגלת את התיק שלה 4 פעמים בשנה ומפסידה על כל שקל 14 אג׳ 4 פעמים – מפסידות בסופו של דבר אותו דבר.

    • לטעמי העובדה שחצי האגורה אשר הפכה לחוב מסופק היא חלק מתיק אשראי בגודל שלושה וחצי ש"ח ולא שקל אחד היא בעלת חשיבות.

      • אבל אז אתה מתעלם מהמח״מ, ומהעובדה שלהלוות שקל לשלושה חודשים זה פחות מסוכן מלהלוות שקל לשנה. לכן בהחלט הייתי מצפה שמשקל שמלווים לשלושה חודשים יהיה הפסד קטן יותר משקל שמלווים לשנה. אבל השאלה החשובה היא האם ההפסד הקטן הזה כפול 4 גדול או קטן מההפסד של השקל שמלווים לשנה. לדעתי אתה טועה בכך שאתה לא מביא את ההפסד למכנה שווה ובר השוואה. אתה יוצר לעצמך תמונה מעוותת, כאילו הפסדי האשראי קטנים יותר אצל חברת אח״ב שמלווה לתקופה קצרה לעומת בנק שמלווה לתקופה ארוכה.

      • הוכחה נוספת לכך שאופן הראיה שלך לא נכון היא המצגת לשוק ההון שמלרן פרסמה היום. בעמ׳ 4 היא מציגה את ההוצאות לחובות אבודים ומסופקים כאחוז מתיק האשראי הממוצע. היא לא מתחשבת בכך שהתיק הזה מגולגל 3.5 פעמים בשנה.

      • Fair enough אסא ואכן מלרן הציגה במצגת את נתון החומ"ס ביחס לגודל התיק הממוצע. לתפיסתי קיימת משמעות לכך שכסף נמצא בסיכון כל פעם שמבוצע חיתום מחדש ללקוח ומנוכה שיק ועל כן יש הגיון בגישה אשר הצגתי, בנוסף יצא לי מספר פעמים בשיחות עם מנהלים בענף לשמוע אותם מתייחסים למחזור העסקאות המצטבר.

        לגבי השוואות- אני מקווה שאתה מבין כי אין ערך רב בהשוואת חברת אח"ב לבנק, אם כבר לבצע השוואה אז בין חברות אשר פועלות בשווקים דומים (נניח מלרן, שוהם ואורשי) או השוואה ע"פ תקופות בציר הזמן.

    • שלומי ארדן

      היי אסא – הנתונים מראים שמכל 100 שקל 56 אג' לא יוחזרו בשנה, 56 אג' מ-100 שקל זה רחוק מאוד מ-56 אג' מכל שקל. בחיים לא הייתי משקיע בחברה עם נתונים כאלה.

      • התבלבלתי במספרים. זה אכן 56 אג׳ מכל 100 ש״ח או 0.56 אג׳ מכל שקל. אבל המהות נשארה אותו דבר: גם אתה לדעתי מסתכל על ההפרשה לחובות מסופקים בצורה לא נכונה, אם אתה לא מנרמל את שה לתקופה של שנה.

  2. ניתוח מעולה! הארת יפה נקודות חשובות בדו״ח.

  3. אייל,
    נאווי מלווה 100 ש״ח לשנה ורושמת חוב אבוד של 56 אג׳. מלרן מלווה 100 ש״ח לשלושה חודשים ורושמת חוב אבוד רק של 14 אג׳, ואז מלווה שוב את אותם 100 ש״ח לשלושה חודשים ושוב רושמת חוב אבוד רק של 14 אג׳, וכך עוד פעמיים עד סוף השנה. אתה בעצם מספר לי שלנאווי יש חיתום גרוע, כי היא מפסידה 56 אג׳ על מחזור של 100 ש״ח, בעוד שמלרן מפסידה רק 14 אג׳ על מחזור של 100 ש״ח או 56 אג׳ על מחזור של 400 ש״ח.
    נשמע לך הגיוני?

    • ראשית לא צריך להתלהם, שנית ביום הראשון לתחילת הרבעון הלוות לשני שכנים בקומה מתחתך 1,000 ₪ ל 45 יום בריבית מוסכמת, כעבור 45 יום גבית את מלוא הקרן. ביום למחרת החזר הקרן הלוות לשני שכנים בקומה מעליך 1,000 ₪ ל 45 יום בריבית מוסכמת, כעבור 45 יום גבית רק 950 ₪ מהקרן. כיצד היית מחשב את אחוז החומ"ס של תיק האשראי שלך?

      • אף אחד לא התלהם!
        בהנחה שהלווית 1000 ש״ח לכל שכן, תיק האשראי הממוצע שלך לתקופה של 90 יום היה בגובה 2000 ש״ח. החוב האבוד שלך הוא 100 ש״ח. ולכן החוב האבוד כאחוז מתיק האשראי הממוצע לתקופה של 90 יום עומד על 5%.
        אם אתה רוצה להשוות את זה למלווה אחר שהלווה 2000 ש״ח לתקופה של 180 יום והצליח לגבות מתוכם 1900 ש״ח, אז אתה צריך להביא אותם למכנה משותף. אצלו החוב האבוד כאחוז מתיק האשראי הממוצע לתקופה של 180 יום עומד על 5%. אני טוען שהפסדי האשראי שלו נמוכים משל הראשון, כי הכסף שהוא הלווה עמד בסיכון במשך זמן כפול מהראשון. הייתי מצפה שהחוב האבוד של הראשון יהיה נמוך מ-100 ש״ח.
        אם תבדוק את שניהם לפי גובה תיק האשראי הממוצע לשנה, אזי גובה התיק של הראשון הוא 500 ש״ח וגובה התיק של השני הוא 1000 ש״ח, ולכן אני טוען שהחוב האבוד של הראשון הוא בשיעור של 20% מגובה התיק הממוצע לשנה ושל השני הוא בגובה של 10%. זה הנתון שמתפרסם בדו״ח של מלרן.

  4. סקירה מעולה אייל, ממש נכנסת לדוח והסברת איך לקרוא אותו.

התגובות סגורות