האם אנדרואידים חולמים על ארוחות חינם?

".Someone will always be getting richer faster than you. This is not a tragedy "
Charlie Munger

"האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" הוא שמו של רומן דיסטופי מופתי מאת הסופר פיליפ ק. דיק, הספר שימש כבסיס לסרטו המופתי לא פחות של רידלי סקוט "בלייד ראנר". בספרו של דיק מוצג עתיד דיסוטופי אפל של אנושות לאחר שואה גרעינית, עתיד זה ועלילת הספר מאפשרים למחבר להציג סוגיות מורכבות אשר בין היתר כוללות דיון בנוגע להשפעתה של הטכנולוגיה על האדם והאנושות, העלילה עצמה היא למעשה תיאור של תהליך השלמה הדרגתית עם מציאות חדשה, הנרטיבים הללו די מזכירים לי את שנת 2020 אשר זה עתה הסתיימה.

שנת 2020 התחילה באירוע אשר מזכיר לא מעט יצירות מדע בדיוני דיסטופיות, אירוע "ברבור שחור" בדמות וירוס לא מוכר מסין אשר החל להתפשט ברחבי העולם ובהמשך משנה לחלוטין את אורח חיינו וכלכלתנו. בדרך הווירוס גם סיים את השוק השורי הארוך בהיסטוריה (שוק שורי- שוק עולה אשר לא חווה תיקון של מעל ל-20% משיאו). ניצני השוק השורי הקודם נראו לראשונה במרץ 2009, כאשר השווקים נגעו בתחתית אשר נוצרה בשיא משבר הסאב-פריים בארה"ב, השוק השורי הקודם נמשך עד מרץ 2020 כאשר השווקים תיקנו באלימות וירדו בפרק זמן קצר כ-35% משיאם הקודם.

בתגובה הבנקים המרכזיים ברחבי העולם הפעילו תוכניות הרחבה כמותית חסרות תקדים אשר מטרתם הייתה הכנסת נזילות רבה למערכת הפיננסית, בנקים מרכזיים ברחבי העולם רכשו אגרות חוב ממשלתיות בהיקף נרחב וכך אפשרו לממשלות לגייס הון במחיר אפסי כמעט, מאמץ רב הושקע בניסיון להעביר כספים ישירות לאזרחים ולעסקים קטנים וכך למנוע קריסה של משקי הבית אשר פרנסתם תלויה בענפים אשר נפגעו מהקורונה.

תופעות אשר בלתי אפשרי היה לדמיינם לפני מרץ 2020 הפכו למציאות, בארה"ב חילקו שיקים מהממשל לכל אזרח, בישראל יושמה תוכנית מניעת אבטלה חסרת תקדים בדמות תוכנית החל"ת, באירופה הלכו למקום הכי קיצוני, ברחבי אירופה הבנק המרכזי יזם תוכנית אשר מאפשרת לבנקים ביבשת ללוות כסף מהבנק המרכזי בריבית שלילית של מינוס אחוז (אני מציע לקרוא את המשפט הזה שנית, המשמעות היא שהבנק המרכזי משלם לבנקים על מנת שיואילו בטובם לקחת כסף…)  התנאי להלוואה זו הוא שתיק האשראי של הבנקים לא יקטן, נוצרה מציאות במסגרתה סניף הבנק המקומי יכול להלוות כסף לעסק ב-0 אחוזי ריבית ועדיין להרוויח 1% שכן שילמו לו עבור קבלת הכסף מהבנק המרכזי.

צריך לומר בכנות, נכון להיום נראה כי צעדי החירום פעלו, העולם צנח למיתון קצר וכעת נראה כי העולם נמצא בשלבי יציאה הדרגתית מהמיתון, אפשר לשמוע דיונים הנוגעים לחזרה הדרגתית ל-"נורמליזציה" וחזרה להתרחבות כלכלית של משקי העולם. למעשה בהינתן שהחיסון אכן מהווה פתרון לקוביד-19 ניתן יהיה להכריז על צעדים אלה כהצלחה מסחררת, חווינו מיתון קצר וכואב ובסיוע בנקים מרכזיים והממשלות נחסך מאתנו הכאב הנוראי של מיתון ארוך או חלילה שפל כלכלי בדומה לשפל הגדול של שנות ה-30.

עם זאת אני סבור כי יש מקום להעלות שאלות – האם יש ארוחות חינם בעולם? האם את החשבון העצום של התמודדות עם המשבר יהיה ניתן לשלם בעתיד וכיצד? זו אינה שאלה אשר יש לי תשובה לגביה, למעשה אני מבין כי נושא זה אינו במעגל היכולת והידע שלי, עוד זכורים לי הפרשנים אשר כיכבו בתקשורת הכלכלית בשנים שאחרי משבר 2008, בזמנו הייתה נישה פופולארית של נביאי זעם אשר לעגו לבן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי בתקופה, ברננקי קיבל מהם את הכינוי "הליקופטר בן" שכן כתגובה למשבר הסאב-פריים של 2008 הוא ביצע הרחבה כמותית חסרת תקדים וחילק "כסף מהליקופטרים" להמונים, פרשנים אלה חזו משבר אינפלציוני נוראי אשר יתכתב עם אירועי האינפלציה בגרמניה של רפובליקת ויימאר בשנות ה-20, משבר כלכלי אשר היווה את הרקע לעליית הנאציזם לשלטון. כיום בפרספקטיבה של עשור אפשר לקבוע כי פרשנות זו לא קלעה, אפילו לא התקרבה.

ועדיין ניתן לשאול שאלה- האם הבנקים המרכזיים וממשלות העולם יוכלו תמיד להתערב ולהציל את הכלכלה? האם ניתן להמשיך ולהזרים כמויות כסף אדירות לשווקים כפתרון ארוך טווח? ואם התשובה היא כן למה בכלל גובים מאתנו מיסים? אולי כל מה שצריך זה לממן את המדינה באמצעות יצירת כסף חדש בריביות אפסיות (או שליליות). הכסף המודרני מוגדר כ-"כסף FIAT", מילה בשפה הלטינית אשר ניתן לתרגם את משמעותה כ- Let it be done , בצורה מאוד מילולית הבנק המרכזי מייצר כסף חדש באמצעות לחיצה על המקלדת, הציניים יאמרו שזרעי המשבר הבא נטמנו בהרחבות הכמותיות של אחד עשר השנים האחרונות בדגש על שנת 2020.

אני כאמור לא יודע את התשובות לשאלות הללו ואין לי דעה לגבי מועדו החזוי של המשבר הבא או אם באמת יצאנו מהמשבר הנוכחי, כמשקיע ערך אני מחויב לפרקטיקה מאוד עניינית אשר עוסקת באיתור נכסים אשר ניתן לקבוע ברמת וודאות גבוהה לגביהם כי הם עונים להגדרה "דולר אשר ניתן לרכוש ב-50 סנט", אם אקלע בטיב העסק ואנתח נכון את הפער שבין מחירו בשוק לערכו הכלכלי, המאקרו ככל הנראה כבר יטפל בעצמו.

שיעור הקומה מחייב לומר כי לא היה קל להיות השנה משקיע ערך, אבל לדעתי גם לא היה קל להיות משקיע ערך בשנת 2019 או בשנת 2018, מניות טכנולוגיה טרנדיות עשו השנה תשואות חלומיות ומשבר הקורונה רק סיפק להן רוח גבית חזקה, תופעה נפוצה השנה הייתה לראות חברות טכנולוגיה אשר הנפיקו בבורסת הנאסד"ק עולות בעשרות אחוזים ביום ההנפקה, רמות התמחור של חלק מהחברות הללו רחוקות מכל הגיון סביר, אני משער שחלקם יהיו עסקים מופלאים אשר ייצרו ערך רב לבעלי המניות שלהם אבל לי אישית קשה להשקיע בסיטואציות בהן על מנת להרוויח "שבעה כוכבים חייבים להתיישר", בנוסף אני סבור כי אחת מתופעות הקורונה היא כמות עצומה וחסרת תקדים של כסף ספקולטיבי אשר רודף אחרי טרנדים, ביטוי לכך הוא תופעת "משקיעי רובין הוד" הקרויים ע"ש אפליקציית מסחר אשר מאפשרת לסחור ללא תשלום עמלות ומכניסה מרכיבים מעולם הגיימינג לפעולת קנייה ומכירה של נכסים פיננסיים.

לטעמי חלק חשוב מעבודתו של המשקיע היא למנוע מרעשי הרקע הבלתי פוסקים להפריע לתהליך המחקר וקבלת החלטות ההשקעה, זה מה שניסיתי להשיג גם השנה, להתמקד במה שחשוב באמת- כיצד עסק מייצר ערך? מהו שוויו הכלכלי ההגיוני? המשמעת המקצועית דורשת לרכוש רק מניות של חברות אשר ניתן להבין היטב את המודל העסקי שלהן ולזהות משוואת סיכוי\סיכון טובה, המיקוד הוא ברעיונות השקעה בחברות להן יש בעל שליטה מיומן וישר אשר חלק משמעותי מהונו הפרטי מושקע בחברה, עסק איכותי אשר מציג תשואה משביעת רצון על הונו העצמי, עסק אשר אינו מובן ע"י השוק עד תום וייתכן והדוחות הכספיים, אשר תמיד מציגים לנו את המראה האחורית, אינם משקפים את כוח הרווח העתידי שלו.

מה לימדה אותי שחקנית וולשית על היתרון שלי כמקומי:

התחלנו את המכתב בספרים ואולי יש מקום לכתוב על עוד יצירה ספרותית אשר אני אוהב, הפעם לא מדובר במדע בדיוני, אלא בהיסטוריה. שני ספרים אשר אני חוזר אליהם כל כמה שנים הם ספריו של רוברט גרייבס "אני קלאודיוס" ו-"קלאודיוס האל ואשתו מסלינה", רומנים מופתיים אשר עוסקים במשפחה הקיסרית ברומא בסוף תקופת הרפובליקה הרומית ותחילת תקופת הקיסרות הרומית (סביב המאה ראשונה לפני הספירה והמאה הראשונה לספירה).

הספרים עובדו ב-1976 לסדרת טלוויזיה בריטית בשם "אני קלאודיוס" וגם היא נחשבת לסדרת מופת, השחקנית הוולשית שאן פיליפס שיחקה בסדרה את ליוויה, אשתו רבת ההשפעה וחורשת המזימות של הקיסר אוגוסטוס. כיצד כל זה מתקשר לעולם ההשקעות? שמעתי לאחרונה את שאן מתראיינת על הסדרה, המראיין שאל אותה מתי היה הרגע בו הבינה כי "אני קלאודיוס" הופכת להצלחה בינלאומית מסחררת, שאן סיפרה על ביקור אשר ערכה עם להקת התיאטרון שלה בישראל, ביקור שנערך זמן קצר לאחר שידור הסידרה בארץ (אני משער בשנת 1978). שאן ישבה במונית עם מכר ישראלי והנהג במשך פרק זמן ארוך לא הניע את הרכב ולא נסע, שאן והמכר שאלו את הנהג מדוע אינו נוסע, הנהג בתגובה שאל בעברית את המכר המקומי "האם זו אשתו של אוגוסטוס?", פיליפס הסבירה שכאשר הבינה שנהג מונית ישראלי רואה את הסידרה נחת לה אסימון לגבי כמה שהסדרה מצליחה ולא רק בבריטניה.

מעבר לעובדה ש-"אני קלאודיוס" היא אכן סידרת מופת, פיליפס לא הייתה מודעת לכך שבישראל של סוף שנות ה-70 היה רק ערוץ טלוויזיה אחד, הנהג אולי אהב והעריך את הסדרה אבל לא באמת הייתה לו אפשרות בחירה, כישראלי מקומי אני מבין זאת מיד ובאינסטינקט, אני לוקח אנקדוטה זו על מנת להדגים את היתרון שיש בהשקעה מקומית, מקום בו באופן טבעי רשת הקשרים החברתית של המשקיע ענפה וקל להגיע להנהלות, לקוחות וספקים.

זה לא אומר שהשותפות אינה משקיעה בחו"ל אבל בגלל מחסום המקומיות והמאמץ המחקרי הנדרש על מנת להתגבר עליו, הרף עבור רעיון מחו"ל חייב להיות גבוה מאוד. במכתב עתידי אשתף אתכם ברעיון כזה של חברה לא ישראלית אבל בעלת שורשים ישראלים מעניינים, במסגרת המחקר על חברת איתוראן אני משתף פעולה עם קרן גידור אמריקאית, צוות מרשים ומבריק עם יכולות מחקר מהטובות שנתקלתי בהן, עדיין כאשר התחלתי להסביר נקודות אשר אני מבין כמקומי היו פערים מאוד גדולים בהבנה של עמיתיי האמריקאים, פערים אשר לא קל לגשר עליהם (אם כי אחד הפתרונות הטובים הוא כמובן לאתר שותף מחקר מקומי).

כיום אני דוגל בגישה אשר גורסת כי אשמח לחקור רעיון לא מקומי באחד משני מצבים:
ברעיון השקעה בחברה אשר יש לה מוצר בינלאומי והחברה עצמה פועלת ומתחרה בשווקים גלובליים, או ברעיון השקעה אשר נכלל בקטגוריה של "מצבים מיוחדים" כלומר כולל מרכיבים טכניים וזרזים כגון מיזוג, ספינאוף של חטיבה (הפיכה של חטיבה או חברת בת לחברה ציבורית בפני עצמה), מעבר לבורסה איכותית יותר וכיוצ"ב.

אם ניקח דוגמה מהעבר, קאטו היה רעיון השקעה מוצלח של השותפות בקמעונאית אופנה אמריקאית, למעשה השקענו בחברה בשני סבבי השקעה ובשניהם התוצאה הייתה משביעת רצון, עם זאת על מנת להבין את קאטו צריך לגבש עמדה לגבי התנהגות צרכנית של לקוחות החברה אשר קהל היעד העיקרי שלה הוא נשים אשר גרות בערי פריפריה בארה"ב, כיום אני נוטה לוותר על הזדמנויות מסוג זה, הסיכוי לפספס פרט חשוב גבוה, המאמץ הנדרש על מנת לגשר על הפער הנובע מכך שאינני מקומי משמעותי ובסופו של דבר קשה לבנות בטחון מספק אשר יאפשר בניית החזקה בחברה בחלק משמעותי מההון.

דוחות ודיווחים:

שוהם ביזנס (שווי שוק 353 מיליון ₪)- שנת 2020 הייתה שנת מבחן עבור חברת האשראי החוץ בנקאי אשר פועלת מזיכרון יעקב, למעשה בנקודת זמן מסוימת, בשיא התיקון של חודש מרץ, מניית החברה נחתכה ביותר מ-50%, כל זאת רק על מנת לקבוע שיא חדש לקראת סוף השנה.

שוהם, בדומה לרב חברות האשראי החוץ בנקאי, נבחנה בזכוכית מגדלת ע"י ציבור המשקיעים, הספקנים חששו שהחברה והמודל העסקי טרם עברו "ניסוי כלים" בתקופה של משבר ומיתון כלכלי, "סל החששות" כלל אפשרות להיקף גבוה של חובות אבודים וקושי למחזר את סדרות האג"ח אשר בעזרתן שוהם מממנת את פעילותה ובתרחיש מסוים אולי אפילו גלישה למשבר אשראי משקי אשר יפגע קשות במאזנה של שוהם ובמאזנן של חברות האשראי החוץ בנקאי האחרות.

ככל הנראה הנקודה אשר הספקנים לא הבינו לעומקה היא הגמישות אשר קיימת אינהרנטית במודל העסקי של שוהם, עם תיק אשראי אשר קרוב ל-80% ממנו נפרע תוך 90 יום לשוהם קיימת גמישות תפעולית רבה המאפשרת להחמיר במדיניות החיתום כמעט מיידית, האשראי אשר ניתן ללקוחות במרץ ואפריל השנה ברובו המכריע אינו נמצא כבר במאזן החברה ולמעשה כמעט כל התיק "גולגל" מאז מספר פעמים, מהירות גלגול תיק האשראי מאפשרת להגיב ולהתאים את מחיר ההון ללקוחות כך שיגלם את פרמיית הסיכון הנוכחית בשוק, מהירות גלגול התיק מאפשרת גם להנזילו בזמן קצר ולבנות כרית מזומנים אשר מוכנה במאזן החברה לכל צורך מתעורר, במקרה של שוהם כרית מוזמנים אשר יועדה לפדיון סדרות האג"ח אשר נפרעו כסדרן בחלקן השנה.

נקודה מהותית נוספת היא כי שוהם לא עוסקת במתן אשראי צרכני ואינה מספקת הלוואת לאנשים פרטיים, שוהם מנכה שיקים מסחריים אשר הופקו ע"י חברות מסחריות עבור ספקיהן, שיקים אשר ניתנו בגין עבודה אשר בוצעה בפועל, שוהם מתמחה בשוק הנדל"ן והתשתיות, ענפים אשר היו במעגלים הרחוקים יותר של השפעות הקורונה וצפויים להנות מההתאוששות ממשבר הקורונה.

בסוף הרבעון הראשון של 2020 תיק האשראי של שוהם הגיע לגודל של כ-350 מש"ח בתום הרבעון השני התיק צומצם לכ-300 מש"ח, במצגת מסוף חודש נובמבר, מצגת אשר נלווית לגיוס סידרת אג"ח חדשה, שוהם חשפה למשקיעים כי בסוף נובמבר תיק האשראי חזר כבר לגודל דומה לטרום משבר הקורונה ועמד ע"ס 340 מש"ח.

אני מפרש את ההחלטה להגדיל את תיק האשראי כסיגנל לכך שהתנאים בענף משתפרים משמעותית והנהלת שוהם רואה התייצבות בסביבה העסקית, נתונים כגון ביטולים והחזרי שיקים, בקשות לדחיית פירעון ומגוון פרמטרים תפעוליים אשר ההנהלה חשופה אליהם מראים על התייצבות וכי הענפים להם שוהם נותנת שירות למדו להתנהל לצד הקורונה, בנוסף קיים היום מידע חדש ומהותי לגבי החברות בענף, הקורונה חשפה מי מהלקוחות איתן פיננסית ותזרימית ומי הגיע למשבר על אדי דלק, ייתכן ובמובן מסוים מלאכת החיתום כיום קלה יותר מאשר טרום משבר הקורונה, נכון למועד כתיבת שורות אלה שוהם נמצאת בתהליך גיוס סידרת אג"ח חדשה, עד כה נראה כי תהליך הגיוס מרמז על הצלחה ניכרת הן במחיר ההון האטרקטיבי, הן בהיענות ציבור המשקיעים והרחבת הסידרה לגיוס בהיקף גבוה מאשר תוכנן במקור.

שוהם מובלת ע"י אלי נידם, בעל שליטה מיומן ומקצועי, אני סבור כי בהובלתו המשקיעים יראו חזרה להיקפי צמיחה משמעותיים בתיק האשראי של החברה, לעניות דעתי חצייה של רף ה-500 מיליון ₪ תיק אשראי בסוף 2021 לא תחשב כהישג הרואי, בתרחיש זה שוויה של שוהם צפוי לעלות משמעותית, את הרכישה הראשונה של מניות שוהם ביצענו באמצע שנת 2018, מאז מחיר המניה עלה קרוב ל-400% אבל נכון לנקודת הזמן הנוכחית אני לא רואה סיבה למכור, אני רואה את שוהם מייצרת ערך רב למשקיעים גם בשנים הקרובות.

 

שגריר (שווי שוק 108 מיליון ₪)– שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור השחקן הדומיננטי בשוק שירותי הדרך הישראלי, רווחיות עסק הליבה נשחקה, בחלקה עקב השפעות הקורונה ובחלקה, ככל הנראה, עקב הנחות אשר ניתנו בגין חבילת שירותי הדרך אשר החברה מספקת למבוטחי חברות הביטוח.

שגריר ביצעה השנה רכישה מעניינת של חברת ווילשייר, חברה אשר מנהלת מערכי השאלת כסאות גלגלים להגברת הנגישות בבתי חולים, ביולי השנה התחוללה התפתחות אסטרטגית עת דיווחה שגריר על כניסתו של אדם נוימן כמשקיע בגוטו, חברת הבת המתמחה בהפעלת מערכי רכב שיתופי המוכרת יותר לציבור תחת המותגים קאר2גו ואוטותל, מאז ולמרות השלכות הקורונה הספיקה גוטו להשיק פעילות רכב שיתופי חדשה במדריד.

אני סבור כי אתגרי השנה החולפת מעידים דווקא על איכות המודל העסקי של שגריר, מודל עסקי מבוסס מנויים אשר מייצר תזרים מזומנים חופשי קבוע וקל לחיזוי כל שנה לרבות בשנה מאתגרת כמו 2020, ב-12 החודשים האחרונים שגריר מציגה רווח תפעולי של קרוב ל-18 מיליון ₪, זהו נתון בולט מאוד ביחס לשווי שוק בסך 108 מיליון ₪, בנוסף לשגריר מאזן איתן אשר כולל 17 מיליון ₪ נטו, כלומר מכפיל שווי המיזם\הרווח התפעולי הנו 5, מכפיל אשר רחוק מלשקף את איכות עסק הליבה של שגריר ובטח שלא את עסק הליבה בתוספת השווי הנגזר מעסקת גוטו.

אני מעריך כי החל משנת 2021 ואילך שגריר תציג נתונים טובים יותר מאשר 2020, עסק הליבה יציג נתוני רווחיות משופרת אשר מונעת ע"י מגמת התייעלות ודיגיטציה, בנוסף צפויה התאוששות במגזר המוסכים, אשר עקב הקורונה פעל השנה בהיקף מצומצם. להערכתי עסק הליבה של שגריר יפיק ככל הנראה 15-16 מיליון ₪ רווח תפעולי לשנה, הפעילות הנרכשת, חברת ווילשייר, תספק אפיק צמיחה נאה לחברה.

נראה כי כבר כיום ווילשייר פרוסה בכל בתי החולים בישראל ומסייעת בהנגשתם לציבור אשר נדרש לשירות זה, ההיגיון אומר ששירות הנגשה מסוג זה אינו דרוש רק בבתי חולים וניתן להרחיבו לעיריות (למשל פארקים עירוניים), בתי קברות ובעצם כל מרחב ציבורי אשר מצריך הנגשה, בהחלט אפשרי כי עד סוף שנת 2021 ווילשייר כבר "תזיז את המחט" ונראה השפעה משמעותית יותר שלה על הדוחות, בטווח של שנתיים-שלוש קדימה ייתכן ונראה את ווילשייר מבשילה לפעילות אשר מוכרת שירותים בהיקף של 20-30 מיליון ₪ לשנה ומציגה שולי רווח תפעולי נאים.

בנוסף לשגריר מזומן עודף ותזרים מוזמנים בריא אשר יכול לשמש לרכישה אסטרטגית נוספת, בדומה לווילשייר, רכישה של תפעולי עסק אשר נכנס תחת המעטפת הלוגיסטית החזקה של שגריר והידע המצטבר בפיתוח מיזמים מול רשויות מקומיות וגופים ציבוריים, את הידע במיזוגים ורכישות מגבה בעלת השליטה, DBSI, גוף השקעות בעל ידע וניסיון עצום ברכישות, מיזוגים והצפת ערך באופן כללי.

בהינתן שאין רכישות אטרקטיביות שימוש אפשרי נוסף, אשר יכול לשמש כזרז להצפת ערך, הוא החלת מדיניות דיבידנד, אם שגריר תחליט לשלם דיבידנד שנתי בסך 7-8 מיליון ₪ שווי החברה לא יישאר במקומו הנוכחי לאורך זמן.

מעבר לכך יש את החזקתה של שגריר בגוטו, בהתאם לשווי סבב הגיוס האחרון החזקה זו שווה 56 מיליון ₪ ומכירת החזקה זו בעוד כשנתיים-שלוש לשחקן רכב שיתופי אירופאי, במחיר גבוה משמעותית, היא תרחיש בעל סבירות לא מבוטלת.

לסיכום, תמורת 108 מיליון ₪ אנו מקבלים את עסק הליבה אשר ימשיך להציג רווח תפעולי בגובה 15-16 מיליון ₪ לשנה, פעילות צמיחה בדמות ווילשייר אשר בשנים הקרובות תהפוך למשמעותית יותר ותבוא לידי ביטוי בדוחות, וכן מזומן אשר יכול לשמש לרכישות נוספות, למעשה ייתכן ושגריר תוכל תוך כשנתיים להציג רווח תפעולי שנתי גבוה מ-20 מיליון ₪ לשנה ועם נחשוב על מכפיל 10 כמקום סביר להתחיל לחשוב בו על ערך החברה אנחנו נמצאים במחוזות גבוהים משמעותית משווי השוק הנוכחי.

בנוסף לכל אלה מקבלים את ההחזקה בגוטו בשווי 56 מיליון ₪ ואופציונליות נוספת ליצירת ערך משמעותית בשנים הקרובות, כל אלה מובילים אותי להערכה כי שגריר נמצאת בהערכת חסר משמעותית מערכה הכלכלי ההגיוני.

אנחנו בעלי מניות כבר קרוב ל-3 שנים, זו ללא ספק מההשקעות אשר דורשות סבלנות אם כי לכל אורך שלושת השנים הללו עסק הליבה המשיך להציג שיפור, הנהלת החברה ובעלי השליטה המשיכו להשביחו וכל עוד זוהי תמונת המצב אני שמח להחזיק, בשלב מסוים מחיר המניה יפגוש את השווי הכלכלי, כך קורה תמיד.

סקירה זו התפרסמה לראשונה במכתב חודש דצמבר 2020 של קרן אנפה קפיטל אותה אני מנהל.

גילוי נאות: לקרן אנפה קפיטל בניהולי יש החזקה במניות שוהם, שגריר ואיתוראן, אנו עלולים למכור מבלי להודיע בבלוג בכל רגע נתון, כל הכתוב פה אינו בגדר המלצה, על הקורא להניח כי כל מה שנכתב, נכתב מפוזיציה. אינני ערב לדיוק בפרטים והמידע המוצג, אם מצאתם טעות בכתוב אתם יותר ממוזמנים להאיר את עיני, לפני כל החלטת השקעה בשוק הון על המשקיע לבצע בדיקה עצמאית מעמיקה ו\או לקבל ייעוץ רלוונטי. נא לקרוא את הפטור מאחריות.

מדיניות תגובות: אני מתעקש להקפיד בבלוג על תרבות דיון מכבדת ובוגרת, תגובות תוקפניות, מתלהמות וכן הצעות שיווקיות מכל סוג שהוא לא יאושרו

 

2 תגובות

  1. מאמר מעולה!
    האם תשקלו לנטוש את שגריר אם תמשיך לא להשתפר בביצועי המניה בשנה-שנתיים הקרובות?
    לא חסרות חברות איכותיות בתמחור חסר ובטח לא נעים לשבת עם השקעה שבעקשנות לא מקבלת את התמחור הראוי.

    ממש אהבתי את הקטע הראשון.

    • תודה רבה אורן מאוד שמח שאתה מוצא ערך בפוסט.
      לגבי החזקה בשגריר- אני חושב שבעלי השליטה, DBSI, הם בסוף אנשים פיננסיים, אני בטוח שהם רואים מה שרואה כל מי שמנתח את הדוחות, להערכתי ב-2021 קיים סיכוי גבוה מאוד להצפת ערך. בכללי אני גם חושב שברב המקרים בחיים ההגיון בסופו של דבר מנצח. אם יכריזו על דיבידנד זה צעד שימשוך ציבור משקיעים רחב שלא מתעניין בשגריר כיום, אם יבצעו רכישות ויצליחו לקחת את הרווח התפעולי מעבר ל-20 מיליון ש"ח נראה ציבור שמתעניין בצמיחה, אם ידלוורו הישג נוסף בגזרת גוטו אנחנו בכלל בספירות שקשה לדמיין כרגע…בקיצור- "עץ אני מרוויח המון, פלי לא הפסדתי הרבה" קלאסי

התגובות סגורות