מיסוי ניירות ערך זרים – מורה נבוכים

מזל טוב! פתחתם חשבון ברוקר בחו"ל כי נמאס לכם מהעמלות והמגבלות על חשבונות ברוקר בארץ. 31 בדצמבר עבר זה מכבר ואתם מתחילים לשאול את עצמכם – איך אני אמור לדווח על הרווחים שנוצרו לי בחשבון?
כל עוד החזקתם בני"ע בארץ, הברוקר או הבנק ניכו לכם 25% מס במקור והם אלו שהיו צריכים "לשבור את הראש" איך לחשב את הרווח על ההשקעה במניות הנסחרות במט"ח. אבל כאן, האחריות עוברת אליכם…

לפני שאנו נכנסים לפרטים, חשוב לציין (שוב) שאיננו יועצי מס, רואי חשבון או עורכי דין ואיננו לוקחים אחריות כל שהיא לשימוש שתעשו במידע בפוסט (או באתר) זה.

כאשר מדובר על דיווח של אנשים פרטיים ישנן שתי גישות עיקריות:

  • חישוב על פי החוק היבש – חישוב פרטני לכל טרנזקציה הלוקח בחשבון את שער החליפין של השקל מול המטבע בו נסחר ני"ע ביום הקניה והמכירה
  • חישוב פשוט יותר – הסתמכות על נתון "סך כל הרווח הממומש" (Realized Profit) שהברוקר הזר מספק (לפי המטבע הבסיסי של החשבון, בד"כ בדולר) והמרתו בשער הדולר בסוף תקופת הדיווח (או בממוצע השנתי).

ישנם מייצגים רבים (רו"ח או יועצי מס) אשר בוחרים בדרך השנייה והדבר (כנראה) מקובל על פקידי השומה.
המידע בפוסט רלוונטי יותר למי שבוחר בדרך הראשונה או למי שמתעניין במורכבות המיסוי הישראלית.

באופן כללי, בעת דיווח על רווח הון המחוקק בא להגן על הנישום מפגעי האינפלציה ומחייב אותו על רווח ההון הריאלי בלבד, בניכוי עליית (או ירידת, בתנאים מסוימים) מדד המחירים לצרכן.
בשל הבעייתיות בשימוש במדד המחירים הישראלי בעת רכישת ני"ע בחו"ל, המחוקק החליט להשתמש בשער החליפין במקומו. (תיקון מס' 22 לפקודת מס ההכנסה) "ענין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד;"
על מנת להסביר את הגיון החישוב, נבחן את הדוגמה הבאה: ב 1.1.2015 קנינו מניה ב – 100$ בשע"ח ₪3 לדולר. כעבור שנה (1.1.2016) מחיר המניה לא השתנה, אבל הדולר התחזק, ומכרנו אותה ב – 100$ בשע"ח ₪4 לדולר. במקרה זה, ברור שהסכום האינפלציוני הוא ₪100 ולכן רווח ההון הריאלי הוא 0 (לא נשלם מס כלל).
מתי העניינים מסתבכים? כמו תמיד, כשיש הפסדים 🙂 כאשר שער החליפין יורד בין תקופת הקנייה למכירה ("סכום אינפלציוני שלילי") הפסד זה אינו מוכר במס. במקרה שקיים הפסד נומינלי, הפסד זה אף יכול להקטין אותו, עד לאיפוסו. לכאורה מדובר בטיפול צודק, מפני שאם בדוגמה לעיל שע"ח היה 4 בקניה ו – 3 במכירה, לפי מס הכנסה אנו לא זכאים לרישום הפסד הון של ₪100 (יצירת מגן מס) כמו שלא היינו חייבים במס במקרה ההפוך.
בשל מורכבות הנושא, אני סבור שהדרך הטובה ביותר להבינו ולהפיק תועלת ממשית היא על ידי שימוש בדוגמאות. בחלק הבא של הפוסט, אסביר את חישוב רווח ההון הריאלי שיש לבצע כאשר מוכרים ני"ע הנקוב במט"ח. החישוב הוא טכני בעיקרו אבל על מנת לבצעו צריך להכיר ולהבין את המונחים. לשם הנוחות, במונחים ובדוגמאות להלן אשתמש בדולר במקום "מטבע חוץ". בנוסף, אניח שסוחרים במניה אחת בלבד.

רווח הון (נומינלי) – רווח ההון בשקלים בחישוב "פשוט". משתמשים בנוסחה הבאה:
(שער הדולר ביום הקניה * מחיר המניה ביום הקניה) - (שער הדולר ביום המכירה * מחיר המניה ביום המכירה)
לדוגמה:
רכישת מניה א' ב- $100 בשער חליפין של ₪5 לדולר = ₪500
מכירת מניה א' ב- $150 בשער חליפין של ₪7 לדולר = ₪1,050
==> רווח ההון הנומינלי = ₪550
סכום אינפלציוני – מה שהרווחנו מהשינוי בשער החליפין בלבד. הגדרתו בפקודה: "חלק ריווח ההון השווה לסכום שבו עולה יתרת המחיר המקורי המתואם על יתרת המחיר המקורי". נוסחה:
(שיעור השינוי בשער החליפין) * (המחיר המקורי בש"ח)
נמשיך את הדוגמה לעיל: סכום אינפלציוני = (1 – 7/5) * ₪500
==> סכום אינפלציוני = ₪200
רווח הון ריאלי נוסחה:
(סכום אינפלציוני) - (רווח הון נומינלי)
נמשיך את הדוגמה לעיל: רווח הון ריאלי = ₪200 – ₪550
==> רווח הון ריאלי = ₪350 ==> רווח ההון לצרכי מס הוא 350 ש"ח ועלינו לשלם עליו ₪87.5 מס (25% * ₪350)

לאחרונה, בפסק דין מתוקשר (נכסי ארקין ומשפחת מוזס ע"א 3555/15), בית המשפט העליון עסק בנושא זה בהרחבה. זאת הייתה גם אחת הפעמים הראשונות שבו גוף רשמי נתן מספר רב של דוגמאות מספריות המכסות את התסריטים האפשריים, כדוגמת: מחיר ני"ע ירד ושע"ח עלה וכו'. בטבלה להלן חמשת הנוסחאות שמפורטות בפסיקה (עמ' 19):

חישוב רווח הון ריאלי
*בטבלה אני קורא לסכום אינפלציוני חיובי "רווח אינפלציוני" וללסכום אינפלציוני שלילי – "הפסד אינפלציוני".

בטבלה לעיל מפורטים כל התסריטים האפשריים. ישנם 4 תסריטים בסיסיים (מכפלת האפשרויות של: רווח/הפסד הון נומינלי ו – סכום אינפלציוני חיובי/שלילי). בנוסף, קיימים שני תסריטים נוספים, הנובעים מכך שסכום אינפלציוני שלילי לא יכול לגרום להפסד (או לרווח) ריאלי. בתור דוגמה, במקרה שהיה רווח נומינלי חיובי וסכום אינפלציוני שלילי שגדול ממנו, רווח ההון הריאלי יהיה 0 ולא הפסד. לסיכום, ישנם שישה תסריטים אפשריים. בפס"ד כבוד השופט עמית מציין חמישה מתוכם ואני הוספתי את השישי, שתקף מטעמי סימטריה. סדר הדוגמאות שונה מעט מבפסק הדין וזאת על מנת להקל את ההבנה.

אני מקווה שפוסט זה יסייע למי שצריך לעשות את החישובים בשביל הדוח השנתי שלו. בפוסט עתידי ארחיב על שאלת ה – "הוגנות" של חישוב רווח ההון ועל איך נושא זה מטופל במדינות אחרות.

6 תגובות

  1. תודה ממש מורה לנבוכים!!

  2. לגבי הדרך הפשוטה – אם יש שתי אפשרויות לחישוב שער הדולר, מדוע שלא נבחר תמיד בדרך שמפיקה את השער הנמוך יותר?
    מדוע בכלל יש צורך להכנס למורכבויות של הדרך הראשונה כאשר הדרך השנייה כל כך פשוטה?
    ושאלה אחרונה, האם בתור משקיע עצמאי יש הכרח להעזר ברו״ח?

    תודה ענקית על ההסבר! פוסטים טכניים מהסוג הזה מועילים מאוד! אותי לדוגמא לא חשפו לדרך הפשוטה – כנראה על מנת לקבול אותי לרואה החשבון.

    • היי עידן,
      בחשבונאות יש עקרון חשוב – עקרון העקביות. והוא בא בדיוק בגלל אפשרויות כאלו.
      בדרך כלל רואי החשבון יסכימו לשינוי רק פעם אחת באופן בו אתה מדווח.
      ולכן, אם לדוגמא במשך שנים דיווחת על ידי חישוב פרטני שכלל רווח אינפלציוני, רו"ח יאשר לך לשנות (אולי) לחישוב לפי רווח כולל בדולר, אבל בשנה הבאה ואחריה תצטרך לדבוק בשיטה זו, לטוב ולרע. אגב, זה נראה לי גם הוגן מבחינה כלכלית, היות ובממוצע רב שנתי כנראה שתי השיטות יניבו תוצאות דומות.
      לגבי השאלה השנייה – כמו שציינתי, הדרך החוקית היא החישוב הארוך. עם זאת, לגבי נושאים רבים בתחום המיסוי קיימת "תורה שבעל-פה" אשר מקובלת על המייצגים ועל הרשויות.
      היה לי מרצה למיסוי ששאלתי אותו על כך והוא הגיב – "מה לעשות, ישראל מדינה צעירה, דברים עדיין משתנים :-)"
      לגבי החובה ברו"ח – בהחלט אפשר להכין את כל החישובים ולהגיש את הדו"ח בעצמך.
      היתרון ברו"ח שהוא מעניק גושפנקא לחישוב שלך, אבל מס הכנסה בהחלט מקבל דוחות שמשקיעים הכינו לבד, אני מכיר מספר אנשים שעושים זאת.

      • משקיע מתחיל

        תודה על המדריך השימושי .
        יש לי שאלה.
        אני פשוט הולך למס הכנסה ואומר להם שהרווחתי x משלם במזומן והולך הבייתה..

        כאילו איך אני מראה להם כמה הרווחתי?
        ומי זה להם?זה פשוט לקחת מספר בתור למס הכנסה ולחכות ואחר קח להצהיר שהרווחת וכו .

        זה פשוט השנה הראשונה שלי ודברים ממש בסיסיים אני לא יודע..אשמח לעזרה
        תודה רבה!!

      • קצת באיחור, אבל תודה על התשובה!
        שאלה נוספת – יש לי חשבון פעיל אצל שני ברוקרים. אחד ישראלי ואחד אמריקאי (IB). האם ניתן לאחד את פירוט הרווחים עבור שני הברוקרים ע״י המרה של הרווחים אצל הברוקר הזר לשקלים או שמדובר בפרוצדורה מתוחכמת יותר?
        תודה רבה!

  3. משקיע שלום,
    לפי השאלה שלך אני מבין שאינך מגיש דו"ח שנתי למס הכנסה.
    אם זה המצב, יש באפשרותך להגיש דיווח מקוצר על הכנסות מחו"ל של תושב ישראל.
    עליך לפנות למענה הטלפוני של מס הכנסה, לברר לאיזה פקיד שומה אתה שייך, ולהגיש טופס בשם 5329 ב.
    לאחר מכן, יש למלא שובר 351. הנושא מכוסה בהרחבה במספר אתרים באינטרנט (ראה לדוגמא).

    אגב, אם מחזור המכירות בשנה מסוימת עולה על 810,720 אש"ח (הסכום המדויק מתעדכן כל שנה) עליך להגיש דו"ח שנתי מלא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *