מצב האח"ב- אביב 2021

 

"There will be fat years, and there will be lean years, but it is going to rain"
Don Draper, Mad Men

חברות האח"ב סיימו לדווח על תוצאות הרבעון הרביעי וכעת זהו זמן טוב לעדכן את טבלת המעקב אחר הענף ולסקור את תמונת המצב אשר עולה מהדוחות.

אני מזכיר כי הטבלה משווה בין חברות אשראי חוץ בנקאי ציבוריות ומתמקדת ביחס שבין שווי השוק שלהן לתיק האשראי אשר במאזנן, ההגיון אשר מנחה בדיקת יחס זה נובע מכך שהנכס המרכזי של כל חברת אשראי חוץ בנקאי הוא תיק האשראי שלה, זהו הנכס אשר עמו מייצרים את הכנסות בחברה. היחס מודד כמה תיק אשראי מקבלים בשווי השוק הנוכחי, ככל שהיחס נמוך יותר החברה "זולה יותר", כמובן שלא כל תיקי האשראי נולדו שווים, יש הבדל בין תיק אשר מייצר 7% תשואה על התיק, לתיק אשראי אשר מייצר 16% תשואה על התיק (התשואה על התיק היא בעצם שורת ההכנסות בדוח רווח הפסד).

כמובן שלחלק כסף זה דבר קל, האתגר הוא לגבות את הקרן בחזרה בתוספת הריבית ועל כן יש הבדל בין תיק אשראי אשר סופג בשיגרה 0.5% חובות מסופקים לתיק שסופג 1% חובות מסופקים, יש הבדל במח"מ התיק, חברה שהמח"מ שלה קצר מאוד ולמעשה מגלגלת את הונה העצמי ואת תיק האשראי שלה כל כמה חודשים בתשואה גבוהה שונה מחברה אשר מספקת הלוואות לטווח בינוני והונה העצמי מגולגל בפרק זמן של שנים. יש הבדל בין חברה אשר מספקת אשראי צרכני לבין חברה אשר מנכה שיקים של צד ג' אשר ניתנו בגין עבודה שבוצעה ועוד ועוד.

בקיצור, יחס שווי שוק לתיק הוא לא קדוש והוא רק נקודת התחלה בהשוואה בין התמחור הנוכחי של שחקניות שונות בענף, ניתן גם לטעון כי לא נכון להשוות את כל מהחברות בטבלה אחת לשניה, נאוי היא אולי חברת השוואה טובה לפנינסולה אבל אינה חברת השוואה טובה למיכמן וכדומה, עוד על נקודה זו בהמשך.

אחרי כל הסייגים הנ"ל בואו נראה כיצד נראתה הטבלה בסוף נובמבר, בתום הרבעון השלישי של 2020 :

 

כעת נראה את הטבלה הנוכחית בהתאם לתוצאות הרבעון הרביעי של 2020:


כמה מגמות בולטות אשר ניתן לראות לרוחב הענף:

  • התיקים צומחים- אם ברבעון השני של 2020 בעקבות "הלם הקורונה" חברות הגיבו בצמצום תיקי אשראי, כעת נראה כי להנהלות יש בטחון גבוה וכן וודאות גבוהה יותר אשר מאפשרת לפרוס יותר הון, באופן רוחבי כלל החברות דיווחו על עליה בתיקים, למעשה רב תיקי האשראי הציגו צמיחה דו ספרתית במהלך הרבעון הרביעי, חלק מהחברות כמו שוהם, מלרן, מיכמן ופנינסולה דיווחו במצגות על גודל התיקים במהלך הרבעון הראשון של 2021 וניתן לראות כי מגמת הצמיחה נמשכת, אני מעריך כי נראה מגמה זו של צמיחה בהיקף תיקי האשראי גם בהמשך 2021 ואף האצה שלה.
  • ירידה בתשואה על התיק- ברב החברות בענף נראה כי התשואה על התיק נמוכה יותר ביחס לרבעונים קודמים, פירוש אחד הוא כי קיימת תחרות רבה יותר והחברות נאלצות להוריד את התשואה על התיק, לטעמי ההסבר המדויק יותר הוא כי זו החלטת הנהלה, סיכון שהיה הגיוני לקחת ב-2019 אינו הגיוני בתחילת 2021, החברות מוודאות שנותנים כסף למי שבוודאות יחזיר אותו, בנוסף קיימת מגמה של טיוב תיקי האשראי לכיוון הלוואות מגובות בטוחות קשיחות כגון נדל"ן או ציוד הנדסי, הללו הלוואות אשר מורידות את הסיכון ועמו את התשואה על התיק. ממה שאני לומד משיחות עם גורמים בענף, בהחלט יש תחרות על נכיון שיקים של מושכים "טריפל A" ושם התשואה באופן טבעי נמוכה יותר, אבל הביקוש עצום וכמו שההחלטה להגדיל את התיק היא החלטת הנהלה אשר ניתן לקבל ברגע שרואים יותר ודאות מהשטח, כך גם ההחלטה ללקחת יותר סיכון בתיק האשראי ולהגדיל את התשואות על התיק, אני מעריך שבהמשך השנה נראה ברב החברות תשואה משוקללת גבוהה יותר על התיק אם כי לא חזרה לרמות של 2019. תהליך העליה בתשואה יהיה תהליך הדרגתי, מרגע שהמשק יחזור למסלול מסויים הנהלות יתחילו בהדרגה לפתוח אובליגו אשר צומצם או נחסם למושכים ולקוחות שונים והמשקיעים יתחילו לראות בדוחות תהליך הדרגתי של עלייה בתשואה על התיק, להערכתי הביקוש לאשראי כל הזמן נמצא שם ולא השתנה כהוא זה עקב הקורונה.
  • יותר חברות ציבוריות בענף – נכנסו עוד שחקנים לבורסה המקומית ברבעון האחרון: מניף, מיכמן, מלרן הפכה מחברת אג"ח לחברה שהאקוויטי שלה מונפק בבורסה, טבלת ההשוואה גדלה מרבעון לרבעון וכיום יש בענף 12 חברות ציבוריות אשר מניותיהן או אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה בתל אביב. יוצא לי לפעמים לשוחח עם משקיעים על היבט זה של הענף ושתי שאלות מתבקשות: למה הם כולם רצים לבורסה והאם זו אינה אינדיקציה לכך שהתחרות בענף רק גדלה? היתרונות בכניסה לבורסה מובנים היום היטב, גיוס הון אשר משמש להגדלת התיק לצד גיוס אג"ח במחיר הון זול אשר מאפשר לשחלף מקורות אשראי יקרים יותר, שילוב של שתי מגמות אלה יוצר תנועת מלקחיים אשר מובילה לשיפור משמעותי ברווחיות, בנוסף יש גם יתרונות שיווקיים בהיותך שחקן ציבורי, יתרון במפגש עם המערכת הבנקאית ועוד, השחקנים הפרטיים רצים לבורסה כי זה מהלך הגיוני ומתבקש אשר יוצר יתרון מול שחקן פרטי. אסטרטגית ובהסתכלות להמשך ניתן לטעון כי בעתיד הענף נראה התגבשות של מספר שחקנים גדולים אשר יהוו אוליגופול אשראי חוץ בנקאי, רב השחקנים הללו יגיע ממאגר חברות הענף הציבוריות.

בסוגיית התחרות למיטב הבנתי מה שרואים בבורסה הוא תמונה הפוכה למה שקורה בפועל בענף, החל משנת 2015 הרגולטור הרלוונטי (רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון) מוביל מהלך של רגולציה והסדרה בענף, כפועל יוצא מכך הרף לקבלת רשיון למתן אשראי גבוה יותר מבעבר ושחקנים שונים מאבדים את הרשיונות ויוצאים מהשוק, אם לפני מספר שנים פעלו בישראל כ-1,800 בתי עסק אשר פועלים בתחומים המפוקחים ע"י הרגולטור, בעוד מספר שנים יישארו מאות בודדים לכל היותר, לטווח הארוך יותר אני מעריך כי יווצר אוליגופול של מספר שחקנים גדולים וחזקים, למי שמעוניין להעמיק ברגולציה ובמה שהמחוקק רואה לנגד עינו ראו כאן.

יצא לי לשוחח עם מנהלים בענף אשר סיפרו כי בקרב נותני שירותי אשראי קטנים אי חידוש רשיון הוא דבר מאוד נפוץ, לרב גם לא מקבלים הסבר מה הסיבה לאי החידוש או מה טעון שיפור, תהליך הערעור על החלטה זו גם הוא אינו פשוט להבנתי. בסופו של דבר מגמה זו של קיטון מספר השחקנים בענף דרך אי חידוש רשיון, מגמה זו חיובית עבור השחקניות הגדולות והמבוססות יותר אשר נסחרות בבורסה ופועלות באופן מסודר.

בנוסף עוגת האשראי החוץ בנקאי גדלה ע"ח עוגת האשראי של המערכת הבנקאית, אם ניקח את תחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים כדוגמה, אחוזים בודדים מהאשראי לעסקים בינוניים וקטנים מסופק ע"י חברות אשראי חוץ בנקאי, הרב המכריע מגיע מהמערכת הבנקאית, 70% מהמערכת הבנקאית בנויה על שני הבנקים הגדולים וכך קיבלנו ריכוזיות לא בריאה ואף מסוכנת למשק, זו תמונת מצב שונה בתכלית ממה שרואים במקומות אחרים בעולם בהם אשראי חוץ בנקאי מהווה עשרות אחוזים מסך האשראי במשק, הרגולציה ככל הנראה חותרת לייצר מציאות אשר דומה לשאר העולם, מגמה זו הינה מגמה סקולרית אשר תהווה רוח גבית לענף האשראי החוץ בנקאי בישראל במשך שנים ארוכות, בקיצור להערכתי התחרות אינה גדלה, נהפוך הוא היא פוחתת.

בנוסף הבנקים אינם גופים אשר מצטיינים בגמישות, שיקולי מתן אשראי ברמת הסניף תלוים בשיקולים ואישורים רוחביים אשר מגיעים מדרגי ניהול גבוהים יותר, חלק מאטרקטיביות של אשראי חוץ בנקאי בנויה על שירות ומהירות תגובה, יצא לי לשוחח לאחרונה עם מנהל בענף אשר סיפר כי הלך לסניף בנק מרכזי לחתום על הסכם, לא היה איש בסניף והרגיש כאילו פתחו את הסניף במיוחד בשבילו…

אנקדוטה זו נוגעת בנקודה רחבה יותר במהלך 2020- הבנקים עבדו הרבה פחות! גם פיזית עקב סגרים ומגבלות התו הסגול אשר כללו עבודה בקפסולות ובהיקף כ"א מצומצם, גם חיתומית הבנקים הקשיחו את מדיניות האשראי ועמה סרבול תהליכי ועדות האשראי והבירוקרטיה הבנקאית, גופים גדולים וחזקים במשק מקבלים מהבנקים יחס ושירות מותאם אישית, אבל עבור עסק בינוני-קטן אין כמעט גישה לשירות אישי והוא כפוף לשינויי המדיניות של הבנק ולבירוקרטיה אשר צורכת זמן רב, להערכתי מגמה זו דחפה ותמשיך לדחוף לקוחות לצרוך אשראי במגזר החוץ בנקאי.

עוד ארועים מעניינים: במהלך 2020 פנינסולה רכשה תיק הלוואות ליהלומנים מבנק אגוד, למיטב ידיעתי מהלך ראשון מסוג זה בענף, נאווי, בדוח האחרון, דיווחה על בדיקת אפשרות לרכוש תיק אשראי בהיקף 150 מיליון ש"ח, אני מעריך כי נראה יותר ויותר ארועים של צמיחה לא אורגנית בענף.

בנוסף יש כיום שחקנים אשר מעורבים בפעילויות שמהותן היא פינטק וחדשנות לענף, דוגמה לכך היא ערך פיננסים עם אפ-קפיטל וואליו קפיטל עם אפליצ'ק, זו מגמה מאוד מעניינת, השידוך בין יזמי פינטק לחברות אח"ב נוצר ממצרך אשר יותר ויותר נמצא במחסור- רישון למתן שירותי אשראי.

את הטבלה עצמה אני מפריד למספר קבוצות חברות ברות השוואה (Peer Group) זו חלוקה שרירותית שלי אבל ככה אני חושב על שחקניות הענף ונקודות ההשוואה בניהן:

  1. שחקניות ותיקות וגדולות- נאוי ופנינסולה, השחקניות הגדולות בענף, מתאפיינות בתשואה חד ספרתית על התיק לצד מגוון רחב של שירותים, לשחקניות הגדולות גישה מעולה למקורות מימון (לפני הקורונה גייסו נע"מים במחירים זולים מאוד), הן גם נסחרות במכפיל הון נמוך יותר מהשחקניות הקטנות יותר אשר מציגות תשואה דו ספרתית על התיק.
  2. מניף- חברה אשר הונפקה ברבעון האחרון של 2020 ונמצאת בקטגוריה נפרדת, מתמחה בהשלמת הון עצמי (מימון מזנין) ליזמים בענף הבניה, תיק האשראי מזכיר בהיקפו את השחקנות הגדולות אבל ה-IRR הצפוי על תיק הלוואות מזנין הוא דו ספרתי, ההנהלה להבנתי מכוונת ל-12.5% ואפשר להעריך שהתשואה על התיק תהיה בטווח 11%-12.5%.
  3. שחקניות בינוניות ממוקדות נכיון שיקים- שוהם, מלרן, אופל, אורשי, גיבוי ומיכמן אשר נכנסה ברבעון האחרון לבורסה, בנוסף בקבוצה זו אני מכניס גם את אס.אר אקורד למרות שתיק האשראי שלה מתחרה בהיקפו בזה של פנינסולה. לתפיסתי השחקניות הבינוניות נמצאות בשלבים שונים של תהליך מובנה וקיים ליצירת ערך בענף, תהליך אשר מורכב מהנפקת מניות ושחלוף מקורות אשראי יקרים בזולים, בדרך תהליך זה כולל הרחבה של מסגרות אשראי בנקאיות והנפקת סדרות אג"ח לצד צמיחה ניכרת בהיקף תיק האשראי. חברות אלה מציגות תשואה דו ספרתית על התיק ואצל רובן חלק משמעותי מהתיק מורכב משירותי נכיון שיקים עסקיים צד ג' בגין עבודה אשר בוצעה, זהו תחום עם משוואת סיכוי\סיכון טובה לטעמי.
  4. שחקנים קטנים בעלי פוטנציאל לדיסרפציה- פה אני מכליל את ערך פיננסים, וואליו קפיטל ויונט, הללו שחקנים אשר נכון למועד כתיבת שורות אלו הינם שחקנים בעלי תיקי אשראי צנועים, בנוסף הם מעורבים בתחומי פעילות חדשניים אשר ייתכן ובעתיד יהוו את רב הערך של החברות הללו. ערך פיננסים עם אפ-קפיטל כפתרון טכנולוגי להון חוזר בעבודה מול חברות גדולות, וואליו קפיטל עם אפליצ'ק כפתרון טכנולוגי אשר יאפשר כניסה של אח"ב ופתרונות הון חוזר לענפים בהם עד כה לא נהגו לצרוך שירותים מחברות אח"ב, יונט כפתרון חדשני לשחקנים קטנים אשר מתקשים להתחרות או איבדו את רשיונם ויכולים לפעול תחת המעטפת של יונט.

גילוי נאות: לקרן אנפה קפיטל בניהולי יש החזקה במניות מלרן, ערך פיננסים ושוהם, אנו עלולים למכור מבלי להודיע בבלוג בכל רגע נתון, כל הכתוב פה אינו בגדר המלצה, על הקורא להניח כי כל מה שנכתב, נכתב מפוזיציה. אינני ערב לדיוק בפרטים והמידע המוצג, אם מצאתם טעות בכתוב אתם יותר ממוזמנים להאיר את עיני, לפני כל החלטת השקעה בשוק הון על המשקיע לבצע בדיקה עצמאית מעמיקה ו\או לקבל ייעוץ רלוונטי. נא לקרוא את הפטור מאחריות.

מדיניות תגובות: אני מתעקש להקפיד בבלוג על תרבות דיון מכבדת ובוגרת, תגובות תוקפניות, מתלהמות וכן הצעות שיווקיות מכל סוג שהוא לא יאושרו.

16 תגובות

  1. מחקר מעמיק ומרתק כרגיל.
    אהבתי מאוד את ציטוט הפתיחה מסדרת המופת.
    מעניין למה הבחירה להחזיק גם במלרן? מה הערך המוסף שלה שאתם רואים על פני חלופות אחרות מהאחבים.

    • אייל ויצנר

      תודה רבה אורן, שילוב של תמחור נוח (כגון יחס שווי שוק לתיק של 0.78 מכפיל הון 2.3-אלה נתונים נמוכים ביחס למתחרות) לצד העובדה שיש עוד הרבה מה לעשות בדמות שחלוף מקורות אשראי, למשל סידרת האג"ח האחרונה יקרה וגוייסה ב-"מחירי קורונה", גם התשתית הארגונית טובה ואני מעריך את ההנהלה, בנוסף "הסט אפ" של בעל שליטה שזה העסק העיקרי שלו וחלק מהותי מהונו נמצא בעסק הוא סט אפ שאני מעדיף ויש עוד הרבה, כתבתי עליהם פוסט מפורט כאן.

      באופן כללי אני מאוד שוורי לגבי הענף ועתידו וזה יבוא לידי ביטוי במחיר המניות של רב השחקניות שאנחנו מכירים.

  2. לדעתי אסאר גם פרסמה מצגת ותיק האשראי שלה 850 פלוסמינוס (לא זוכר במדויק)

  3. אייל ויצנר

    הפוסט מציין את ארבעת החברות אשר סיפקו עדכון לגבי גודל התיק שלהן בנקודה מסויימת ב-Q1 יניב, זו נקודה חשובה שכן היא מראה למשקיעים כי מגמת הצמיחה ב-Q4 2020 המשיכה אל תוך Q1 20201 ולאור העובדה שארבע שחקניות דיווחו על כך הגיוני להניח שזה קורה אצל רב השחקניות בענף.

    נתוני הטבלה עצמה מראים את גודל תיק האשראי החשבונאי בסוף Q4 2020, במניף לדוגמה קיים פער בין גודל התיק החשבונאי לדרך בה מחשבים את גודל התיק בפועל שכן בעולם הלוואות המזנין יש הסכמים חתומים לאשראי עתידי בגין עמידה באבני דרך, אבל לצורך השוואת תפוחים לתפוחים הטבלה נעזרת בתיק האשראי החשבונאי.

  4. היי אייל,

    אשמח לשמוע מה דעתך בנוגע לחברות האשראי p2p, כגון בלנדר שהונפקה לא מזמן וטריא שמתכננת מיזוג עם לוזון נדלן. האם יצא לכם לסקור חברות אלו?
    בהשוואה לבלנדר, במידה וטריא תמוזג ללוזון נדלן, מה לדעתך יהיה שווי השוק שתקבל המניה?

    • אייל ויצנר

      הי לירון, אני לא מכיר מספיק בשביל לחוות דעה על החברות הללו, באופן כללי ה-Two cents שלי הוא שזו תעשייה אשר עוסקת באשראי צרכני לאנשים פרטיים, אני מעדיף חשיפה לאשראי אשר מיועד לעסקים.

  5. הי אייל
    תודה על סיכום מעניין שנותן תמונה מקיפה וברורה (ואופטימית).
    אני תמיד אוהב בסוף רבעון לראות את הטבלה שלך של כל השחקניות.

    אשמח לשמוע את דעתך על שאלה שקשורה דווקא לפוסט אחר שלך, לגבי בראג (לא ניתן להוסיף תגובה בפוסט המקורי ולצערי גם לא להגיב לך בטוויטר)

    נראה של המהלכים נכונים-
    דוחות מצויינים, המהלך של קארטר יביא הרבה ערך, הרבה לקוחות חדשים ועוד,

    אבל אשמח לשמוע מה אתה חושב על ה RS.

    נראה שהיסטורית זה לא עשה טוב לחברות שביצעו כזה מהלך וגם השוק לפחות בטווח קצר לא הגיב טוב לכך.

    תודה
    שי

    • אייל ויצנר

      תודה שי, בהמשך החודש אפרסם פוסט עם עדכון לגבי רעיונות זרים אשר כתבתי עליהם ובראג תהיה בניהם (גילוי נאות: מחזיק, אם כי מימשנו את קרן ההשקעה המקורית וכעת ממשיכים להחזיק פוזיציה אשר מורכבת בעצם מהרווח).
      קארטר- זה שהוא הופך למנכ"ל זה כמובן חיובי אבל בסופו של דבר הוא צריך לדלוור לקוחות ראשונים בארה"ב ו\או רכישה סינרגטית לארה"ב, לא ברור מרצף ההודעות האחרונות כמה חוזים הם חוזי לקוחות חדשים להכנסות SAAS שוות ערך או להכנסות מספריית התוכן שהם יותר "קלוריות ריקות".

      share consolidation- אענה לך בשאלה, אם חברה מרוויחה 10 מיליון דולר האם יש משמעות לשוויה הכלכלי אם מבנה ההון שלה מורכב מעשר מליון מניות או מעשר מניות?

  6. היי אייל,
    ניתן להבין מהגילוי נאות שלקרן שבניהולך כבר אין החזקה באס.אר אקורד?
    רק לפני מספר חודשים כתבת פוסט נהדר עליהם.

    • אייל ויצנר

      הי ירון, כן, נקודת הכניסה הייתה בדיוק לפני תנועה צפונה של כמה עשרות אחוזים במחיר המניה ומימשנו די מהר, אני מאוד שוורי לגביהם אבל מבחינת משוואת סיכוי\סיכון מעדיף להקצות את ההון לרעיונות אחרים בענף אשר מצויינים בגילוי הנאות, זה כמובן יכול להשתנות מהר מאוד.

      • תודה על התגובה.

        אני מודה שהפתעת אותי.
        את עדי צים אני מאוד מעריך ונראה שאס.אר כרגע דוהרת במלוא הקיטור. התיק עלה ב-100 מיליון במהלך הרבעון עם עוד 200 מיל' של אשראי בנקאי בריבית מאוד זולה בדרך לפי המצגת האחרונה.
        לדעתי שיתופי הפעולה האחרונים של אס.אר מהווים מנועי צמיחה משמעותיים, בנוסף להקמת "מחלקת הנדסה" בחברה מה שיביא אותם לתיק מעל מיליארד עד סוף 21 אני מעריך.

        במקרה של אס.אר יש גם עדיין היקף גבוה מאוד של ניכיון צ'קים קלאסי(צד ג') וההתרחבות לפי מה שאני מבין היא גם בתחום זה וגם בתחומים החדשים(חיתום ערבויות, השלמת הון, מימון לקבלנים וכו'). אישית מחזיק בהם, לא המלצה כמובן.

        דווקא את שוהם(ג.נ מחזיק) אני רואה מתמודדת עם תחרות בזמן האחרון ממספר שיחות שקיימתי עם גורמים בצפון לאחרונה. אמנם יש להם לא מעט ביקוש ועבודה עדיין, אבל אני לא בטוח האם התיק עולל להיתקע בתקרת זכוכית בסביבות ה-400 מיליון.
        מאחל לשנינו כמובן שאני טועה פה.

  7. אייל ויצנר

    הסתכלות מעמיקה על אס.אר ירון, אני מסכים כי בשוהם לגודל התיק יש "תקרת זכוכית" אשר מושפעת משוק גאוגרפי, מנישת הפעילות וגם מהתשתית הארגונית של החברה, אבל להערכתי אנחנו עוד רחוקים משם מאוד והתקרה גבוהה משמעותית מהמספר שציינת.
    אני משער כי בשנתיים הקרובות נגלה יותר על סוגיה זו.

    • לדעתי מלרן מאוד מעניינת!
      איך לדעת ישפיעו על החברה מועדי הפרעון של האגחים רק השנה יש שלושה?

      • אייל ויצנר

        להערכתי חלק מהגיוס הנוכחי והרחבתו מ-40 במקור ל-70 בפועל (70 ערך נקוב כאשר בפועל גוייסו 73.5) הוא ניצול הזדמנות לגייס בריבית אפקטיבית של 3.81% במח"מ בינוני וכך להיערך לפרעונות הצפויים השנה שהם:
        28.8 מליון מאג"ח א' ב-30.06.2021
        50.7 מליון משתי סדרות האג"ח ב-31.12.2021.

        על מנת להבין השפעה אפשרית של פרעון האג"ח אתה יכול לבחון כיצד חברות מקבילות התמודדו במהלך 2020 עם אתגר דומה, ההערכה היא כמובן ש-2021 תהיה סביבה פחות מורכבת מ-2020.

  8. הי אייל, מה אתה חושב על מלרן מבחינת הירידה בהכנסות? הרי הם גייסו הון שנה שעברה וזה אמור היה להוריד להם עלויות מימון ולא רואים את זה בדוחות, בנוסף נראה שהם מוציאים כסף על שיווק בניגוד לחברות אחרות שלא נדרשות לכך.

    תודה ומאוד אוהב את הבלוג.

    • אייל ויצנר

      תודה דביר,
      ירידה בהכנסות- נובעת מקיטון בתשואה על התיק ובפוסט יש דיון בנדון, אם תסתכל על מלרן ספציפית תיק סוף רבעון 4 2019 עמד על 301 מש"ח והשיא קצב שנתי של 20.5%, תיק סוף רבעון 4 2020 עמד על 326.5 מש"ח והשיא 16.5%.

      אני כאמור מעריך כי נראה עלייה בתשואות על התיק בהמשך השנה, הנפקת המניות בוצעה ב-20.12.2020 כך שהיו רק 10 ימים ברבעון הרבעי של 2020 בהן ההון החדש אשר גוייס היה זמין לחברה, את מלוא ההשפעה נראה בדוח הרבעון הראשון של 2021.

      הוצאות על שיווק- להבנתי חלק מזה מופנה לפרסום באינטרנט וחלק זה עמלות למשווקים\סוכנים חיצוניים אשר מרוויחים עמלה כנגד סגירת עסקאות והבאת לקוחות, זו פרקטיקה הגיונית, עסק צריך להשקיע בשיווק ופיתוח עסקי ובנישת השוק הספציפית של מלרן, זו ככל הנראה דרך נכונה לצמוח.

      לאחרונה כתבתי פוסט ארוך על מלרן אשר כולל גם נסיון להעריך את כוח הרווח בתרחיש בו התיק יגיע לגודל מסויים, אתה מוזמן לקרוא.

      שים לב לחדשות האחרונות ממלרן- גיוס 73.5 מליון ש"ח באמצעות הרחבת סידרת אג"ח, יהיה מעניין לראות את היקף הצמיחה בתיק של מלרן ברבעונים הקרובים, כעת יש לחברה הרבה מאוד "כוח אש" במאזן.

התגובות סגורות