המהפכה השקטה (מצב האח"ב אביב 2022)

People are living longer than ever before, a phenomenon undoubtedly made necessary by the 30-year mortgage- 

Doug Larson

"חוק השלוש, שש, שלוש" הוא מוטו היסטורי של עולם הבנקאות, "שלוש, שש, שלוש" מתייחס למודל העסקי של הבנק דרך הריבית אשר הבנק משלם וגובה מציבור לקוחותיו, נניח לקוח הבנק מפקיד כסף בפקדון ומקבל 3% ריבית עבור הפקדון, כשהלקוח צריך הלוואה הבנק גובה ממנו 6% ריבית ואחרי כל זה הבנקאי מסיים לעבוד כל יום ב-15:00 והולך לשחק גולף…

מנתוני הריבית באנקדוטה אפשר להבין כי זהו תיאור אנכרוניסטי אשר מתייחס לתקופה היסטורית בה שיעורי הריבית היו שונים ואפשר היה לצפות ל-3% על הפיקדון. בכל אופן הפער שבין ה-3% ריבית על הפיקדון ל-6% ריבית על ההלוואה הוא הסבר טוב למרווח הריבית, הפער בין עלות הכסף לבנק לממחיר בו הבנק מוכר את הכסף ללקוחותיו, בפער זה הבנק מממן את פעילותו ומייצר את רווחיו, חברת אשראי חוץ בנקאי פועלת באותו מודל עסקי בדיוק, החברה קונה כסף מספקיה ומוכרת אותו (וכן את הונה העצמי) במחיר גבוה יותר ללקוחותיה- It is as simple as that.

חברות האשראי החוץ בנקאי סיימו לפרסם את הדוחות השנתיים ל-2021, כעת זהו זמן טוב לעדכן את טבלאות המעקב אחר הענף ולסקור את תמונת המצב אשר עולה מהדוחות, אלה התשואות של השחקנים בענף מתחילת השנה:

 

לצורך הסקירה אני מחלק את השחקנים הפעילים בענף לשלוש קטגוריות נבדלות, לכל קטגוריה מאפיינים משלה, אלה הקטגוריות:

  • שחקנים גדולים בעלי תיק אשראי של מעל ל-1 מיליארד ש"ח.
  • שחקנים המתמחים בהשלמת הון עצמי לקבלנים (מימון מזנין).
  • שחקנים המתמחים בפתרונות מימון ביניים (חברות הממוקדות בעיקר בנכיון שיקים).

הערה: בסקירה קודמת כללתי קטגוריה רביעית של "שחקנים המשלבים חדשנות" החברות בקטגוריה זו (ערך פיננסים ויונט קרדיט) נכנסו הפעם לקטגוריית פתרונות מימון הביניים, הגעתי למסקנה שזה יותר נכון, הפסקתי לשלב בסקירה את וואליו קפיטל שכן לאחר רכישת פעילות קרנות הנאמנות של פסגות, וואליו נהפכה לשחקן פיננסי מורכב, כעת קשה לחלץ נתונים על מנת להביא את תוצאות החברה למצב של "תפוחים לתפוחים" המאפשר השוואה, זו אגב מגמה אצל עוד חברות בתחום, מגמת הפיכתן לחברות מורכבות יותר, לדוגמה מלרן החל מהדוח הנוכחי מפרסמת גם דוחות סולו שכן החברה מאחדת את פעילות לוגאנו קפיטל בתחום הלוואות לרכישת רכבים בארה"ב.

שחקנים גדולים:
החברות בקבוצה זו מתאפיינות בתיקי אשראי גדולים בהיקף של מעל ל-1 מיליארד ש"ח, בנישה זו התשואה לתיק האשראי (IRR לתיק) היא לרב חד ספרתית גבוהה, החברות בסגמנט זה עוסקות בהלוואות וכן בפתרונות מימון ביניים כגון נכיון שיקים, פעמים רבות באמצעות מימון שחקנים קטנים יותר כמנכי משנה, מח"מ תיק האשראי של השחקניות בנישה זו גבוה משחקניות קטנות יותר.

ארוע מעניין הרבעון אשר מתייחס לקטגוריה זו הוא ארוע ההנפקה של יעקב פיננסים, חברת האח"ב שהקים שאול נאוי, נקודה שמאוד בלטה בתשקיף ובמצגת ההנפקה של יעקב פיננסים היא קצב הצמיחה שהחברה הציגה, החברה החלה בפעילותה במתכונת הנוכחית בשלהי 2020 ותחילת 2021, בפברואר 2022 תיק האשראי של יעקב פיננסים עמד כבר ע"ס 1.45 מיליארד ש"ח.

טבלת שחקנים עם תיקי אשראי בהיקף של מעל ל-1 מיליארד ש"ח:
קישור לקובץ PDF של הטבלה

*הערה: על מנת להביא את הטבלה למצב של "תפוחים לתפוחים" אני מבצע מספר התאמות לנתוני חלק מהחברות, בעיקר נטרול רווחים\הכנסות בעלי אופי חד פעמי, יש לקחת בחשבון שזוהי התאמה אשר מבוצעת על ידי ולפי שיקול דעתי, בהחלט ייתכן כי משקיע אחר היה מתייחס אחרת לסעיפים אותם ניטרלתי.

הסבר למטריקות בטבלה:

  • מכפיל ההון מחושב כשווי השוק חלקי ההון העצמי בסוף התקופה.
  • שווי שוק\תיק אשראי- מחושב בדיוק כך.
  • IRR שנתי נגזר מחושב כהכנסה ברבעון האחרון כפול 4 חלקי גודל התיק הממוצע לתקופה, אם זו חברה שמדווחת דו שנתי אז הרווח מוכפל ב-2, מכפיל זה מודד את התשואה לתיק האשראי.
  • ROE שנתי מתואם מחושב כרווח הנקי הרבעוני (לעיתים עם התאמות) כפול 4 חלקי הון עצמי סוף תקופה, אם זו חברה שמדווחת דו שנתי אז הרווח מוכפל ב-2.
  • ROA שנתי מתואם מחושב כרווח הנקי הרבעוני (לעיתים עם התאמות) כפול 4 חלקי סך המאזן סוף תקופה, אם זו חברה שמדווחת דו שנתי אז הרווח מוכפל ב-2.
  • מכפיל הרווח הרבעוני הנגזר מחושב כשווי שוק חלקי הרווח הנקי הרבעוני כפול 4 (לעיתים עם התאמות).

חברות המתמחות בהשלמת הון עצמי לקבלנים:


קישור לקובץ PDF של הטבלה

זו נישה נפרדת והתמחות ספציפית, נראה כי הפעילות בתחום מאופיינת ב-IRR חד ספרתי גבוה עד דו ספרתי נמוך, המח"מ באופן טבעי הוא למספר שנים, אני מניח כי תפעולית החיתום בנישה זו מורכב פר עסקה אבל היקף הפעילות כולל עסקאות בודדות בחודש. הכוח המרכזי אשר פועל על נישה זו הוא היקף הבניה בארץ.

חברות המתמחות בפתרונות מימון ביניים:

קישור לקובץ PDF של הטבלה

בקבוצת החברות בקטגוריה זו חלק גדול מהתיק מורכב מפעילות נכיון שיקים, אלה תיקים בעלי IRR גבוה, מח"מ קצר וקהל הלקוחות לרב מורכב ממגזר העסקים הבינוניים-קטנים (SMB), לטעמי זוהי נישה אשר צפויה להציג את הצמיחה המשמעותית ביותר בענף שכן הבנקים מתקשים\פחות נלהבים לבצע חיתום לעסקים בקטגוריית ה-SMB, למעשה כבר שמעתי ממספר מקורות את הטענה כי הבנקים בעצם ויתרו, הם מעדיפים להגדיל מסגרות אשראי לחברות אח"ב ממוקדות במימון ביניים ולגבות את הריבית שלהם מאשר לעסוק בחיתום ובהתעסקות עם מגוון רחב של גופים קטנים-בינוניים.

על החלק בתיק אשר מספק שירות ניכיון שיקים ניתן לעשות IRR דו ספרתי נמוך עד גבוה, תלוי באיכות המושך אשר רשם את השיק, המח"מ של תיק מבוסס ניכיון שיקים הוא קצר מאוד, הרבה פעמים 60-90 יום, בנוסף בחלק גדול מהמקרים החברות בתחום גם מספקות אשראי מגובה בטוחות פיזיות לטווח קצר ללקוחות, זוהי לדעתי הנישה המעניינית ביותר בענף מבחינת הפוטנציאל למציאת רעיונות השקעה אטרקטיביים.

 

מגמות תשואה על התיק

אני כאמור ממוקד בנישת פתרונות מימון הביניים, אני סבור ששם נמצאת ההזדמנות העיקרית בענף כיום, הטבלה הבאה עוקבת אחרי מגמות ה-IRR לתיק של החברות הפועלות בנישה זו, כעת זהו זמן טוב לגעת בתמצית התזה השורית- הנכס המרכזי אשר מייצר את ההכנסות בחברת אח"ב הוא תיק האשראי, החברות בקבוצה זו מציגות צמיחה דו ספרתית בתיק האשראי מידי רבעון, למעשה הצמיחה הממוצעת בהיקף תיק האשראי לסגמנט זה בין הרבעון השלישי לרביעי של שנת 2021 עמדה על 20.3%, כל החברות בסגמנט הציגו צמיחה בתיק רובם דו ספרתית.

חברות סגמנט פתרונות מימון הביניים גם מציגות IRR דו ספרתי על תיק האשראי שלהן, בהינתן המשך מגמת הצמיחה ושמירה על ה-IRR בשיעור דו ספרתי (לצד שמירה על משמעת בכל הקשור לעלויות התפעול), חלק לא מבוטל מהחברות בענף נסחרות במכפיל חד ספרתי על ריווחי השנה הנוכחית, נוצר מצב בו למעשה ניתן לרכוש חברת צמיחה רווחית במכפיל רווח חד ספרתי, זה לא ארוע שקורה כל יום, מה עומד מאחורי צמיחת הענף ומדוע זהו לא ארוע נקודתי אלא חלק ממגמה של צמיחה סקולרית? על כך בהמשך.

גרף IRR לתיק אשראי לפי רבעונים:

 

כמה מחשבות ותובנות על תחרות בענף וה-IRR לתיק:

אתחיל מה-IRR הגבוה שהציגה אס.אר אקורד, תיק האשראי של אס.אר עבר הרבעון את סף המיליארד ש"ח, למרות גודל התיק אס.אר עדיין מוכרים את הכסף ב-IRR של 13.5%, זהו IRR נהדר ולדעתי זה גם סיגנל לעתיד של שחקניות קטנות יותר כמו שוהם, מלרן, בול ואחרות אשר צפויות להמשיך ולצמוח בעתיד הנראה לעין, צמיחה אשר תלווה בשמירה על IRR דו ספרתי לתיק משמעה יצירת ערך רב לבעלי המניות, כאמור המשמעות היא כי חלק גדול מהשחקנים בנישת פתרונות מימון הביניים נסחרים במכפיל חד ספרתי לרווח הצפוי להם בשנת 2022.

אלה חברות צמיחה לכל דבר ועניין רק שניתן  לרכוש כיום נתח מחלק מההחברות הללו במכפילי רווח של שש או שבע על רווחי שנת 2022, בסוף שנת 2021 היו בבורסה המקומית סך הכל 23 חברות אח"ב, מספרן של אלה כמובן צומח כל שנה, אני נתקל הרבה בטענה הגורסת כי התחרות מתגברת ועוד ועוד שחקנים נכנסים לענף, אני מבין מהיכן תפיסה זו נובעת אבל סבור שהיא שגויה.

משיחות עם גורמים בענף התמונה המתגבשת היא מגמה של שלילת רשיונות (ע"י הרגולטור שהוא רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), בנוסף להבנתי תהליך הוצאת רשיון חדש הפך ל-"ויה דלוורוזה" בפני עצמה וקשה מאוד לקבל רישיון חדש, בכך בעצם נוצר חסם כניסה משמעותי לענף.

מהיכן מגיעה מגמה זו? ככל הנראה מהרגולטור, להבנתי סביב השנים 2015-2017 נעשתה עבודה על חוק אשראי הוגן ובמסגרתה עלתה לדיון תמונת האשראי במדינת ישראל, ההערכה היא כי ~95% מהאשראי לפרטיים ניתן ע"י המערכת הבנקאית וככל הנראה התמונה דומה מאוד גם באשראי לעסקים קטנים-בינוניים, בנוסף המערכת הבנקאית בארץ ריכוזית כאשר שני הבנקים הגדולים מהווים יותר מ-50% מהמערכת הבנקאית בישראל והריכוזיות הזו כבר מהווה סיכון קצה למערכת.

להבנתי בכלכלות המפותחות נהוג לראות שחקני אשראי חוץ בנקאי מגיעים לנתח שוק מכובד בהיקף 30%-40% משוק האשראי ולעיתים אף יותר, האינטרס של מדינת ישראל, הן של הממשלה והן של הציבור הוא שתיווצר תחרות אמיתית למערכת הבנקאית ועוגת האשראי בארץ תראה דומה לשאר העולם.

כך נוצרה הרגולציה הנוכחית אשר בין היתר הפרידה בין נותני שירותי מטבע לנותני שירותי אשראי וכן הגדירה שלוש רמות לרשיון למתן שירותי אשראי: בסיסי, רגיל ומורחב, בנוסף נוספו מגוון דרישות מבעלי הרשיון בתחומים כגון הון עצמי מינימלי, בעלי תפקידים בתחום הציות לרגולציה, דיווחים לרשויות וכדומה.

דרישות אלה בעצם מעלות את עלויות התפעול וסף ההון הנדרש על מנת לפעול בענף ובכך דוחקות את השחקנים הקטנים-בינוניים מהשוק, לדעתי דרישות אלה גם שולחות את השחקנים הגדולים יותר לבורסה, ההפיכה לחברה ציבורית מאפשרת גישה למקורות הון זולים יותר ומניעה תהליך יוצר ערך אשר כולל שחלוף מקורות אשראי יקרים בזולים, בנוסף להערכתי הנראות של חברה ציבורית מספקת תועלות נוספות גם במפגש עם לקוחות חדשים, גם מול המערכת הבנקאית וכן מול הרשויות.

להבנתי באקלים הנוכחי לשחקן פרטי בענף קשה מאוד לגדול כי הבנקים לא ששים לאשר מסגרות אשראי אם אינך חברת אשראי חוץ בנקאי ציבורית, מדיניות האשראי מול החברות הפרטיות מאוד הוקשחה וכך קשה לשחקן פרטי ללא בעל בית חזק לצמוח, מגמה זו כאמור דוחפת את השחקנים הפרטיים לבורסה בת"א, אני סבור כי כיום זה הפך למהלך מתחייב אסטרטגית לשחקן פרטי.

אם אני מבין נכון את הלך הרוח, אם בעבר הלא רחוק היו כ-2,500 גופים שונים בתחום אשר פעלו תחת פיקוח הרגולטור, המגמה כיום היא של צמצום משמעותי במספר השחקנים בענף והתכנסות לחברות גדולות ומסודרות, שמעתי הערכות הגורסות כי בעתיד מספר השחקנים בארץ יצטמצם מכמה אלפים לכמה מאות ואולי אף כמה עשרות, השחקנים אשר נשארים פעילים בענף מציגים נפח והיקף פעילות אשר מאפשר עמידה בתנאי הרגולציה הקיימת, לדעתי קיים גם תרחיש עתידי בו נראה היווצרות אוליגופול אשר יורכב מכמות קטנה של שחקנים מובילים בתחום האשראי החוץ בנקאי בארץ.

מבחינת מספרים וההערכות שאני מכיר לשנת 2021, סך האשראי העסקי מהמערכת הבנקאית הוא בהיקף של 517 מיליארד ש"ח והאשראי חוץ בנקאי בהיקף של 14 מיליארד ש"ח בחברות הציבוריות (נעזרתי בדוח השנתי של חברת בול מסחר ובמצגת ההנפקה של יעקב פיננסים לתיקוף הנתונים), נניח שכל האשראי העסקי באח"ב לרבות בחברות הפרטיות עומד ע"ס 20 מיליארד ש"ח, המשמעות היא כי "הגירה" של 4% מהאשראי העסקי במערכת הבנקאית לענף האשראי החוץ בנקאי משמעה יותר מהכפלה של הענף, מהתמונה שעולה מהדוחות וכן משיחות עם הנהלות בענף, נראה כי מגמה זו חזקה ומורגשת.

חסמי צמיחה:

רב החברות בענף פועלות עם קובננט, התניה פיננסית, אשר מגבילה את היקף האשראי שהן יכולות לספק, המגבלה הסטנדרטית היא 1:5 אשראי להון עצמי, כלומר לכל 1 ש"ח הון עצמי ניתן להגיע לכל היותר ל-5 ש"ח תיק אשראי, חלק גדול מהחברות גם מחלקות דיבידנדים ובכך מגבילות את יכולת הצמיחה שלהן, הרבעון ראינו שתי התפתחויות מעניינות בנושא זה.

הראשונה היא שוהם אשר קיבלה הקלה בקובננט מהבנקים, הקובננט העדכני עומד על 18.5%, מה המשמעות מבחינת המאזן? לשוהם בסוף שנת 2021 הון עצמי בסך 123 מלש"ח, בקובננט הישן תיק האשראי המקסימלי אשר שוהם יכלה להגיע אליו עומד ע"ס 615 מלש"ח, בקובננט החדש הגודל המקסימלי לתיק האשראי הינו 665 מלש"ח.

ככל שהענף נכנס יותר ויותר ל-"מיינסטרים הפיננסי" והמערכת הבנקאית מרגישה יותר בנוח להגדיל מסגרות לשחקנים בענף, אני מאמין כי חברות נוספות ישפרו את הקובננט וגם חברה כמו שוהם בעתיד אולי תשיג הקלות נוספות בקובננט מה שיאפשר לצמוח בקצב מהיר יותר.

הארוע השני סביב מגבלת הקובננט הוא קבלת הלוואה נחותה במיכמן, מיכמן קיבלה הלוואה נחותה בהיקף 20 מלש"ח ובריבית של 4.9% (לצד אופציות בחברה אשר נתנה למלווים), ההלוואה נחותה לאגרות החוב ולמסגרות הבנקאיות ועל כן מזווית ראייתם של הגופים האחרים אשר מממנים את מיכמן זה הון אשר שקול להון עצמי, הלוואה נחותה בגובה 20 מלש"ח מאפשרת בקובננט של 20% הון עצמי למאזן להגיע ל-100 מלש"ח תיק נוספים.

מיכמן עד כה הציגה IRR גבוה מאוד לתיק שלה, קרוב ל-20% ועל כן ללוות ב~5% ריבית בהחלט משאיר מרווח אשראי נאה מאוד בהינתן שיש הזדמנויות צמיחה (חוזר לרגע לאנקדוטת ה-"שלוש, שש, שלוש" עימה פתחתי את הפוסט).

כמובן שלחלק אשראי זה דבר קל, הדרמה היא לגבות את הקרן והריבית, יש חששות מקצב הצמיחה של חלק מהשחקנים בשוק ומתעוררות שאלות סביב איכות החיתום, אני חושב שהתייחסתי לנקודה זו ארוכות בסקירה הקודמת ועל כן לא אכנס לעומק לנושא זה בסקירה הנוכחית, רק אגיד בקצרה שזה אכן סיכון, לא ניתן לטעון אחרת, חשוב לזכור שרב החברות בענף מנוהלות ע"י בעלי שליטה עם הרבה מאוד Skin in the game והחזקתם בחברה היא חלק מהותי מהונם האישי, יש להם אינטרס מובהק לוודא שלא מחלקים אשראי למי שלא יוכל להחזיר אותו וכן להילחם בנחישות על גביית החוב ברגע שדברים משתבשים.

המהפכה השקטה וכמה נקודות לסיום:

מי שמשתתף בשיחות המשקיעים של החברות בענף נחשף למהפכה השקטה אשר התחוללה בארץ מאז החלת הרגולציה העדכנית והשינויים בשוק האשראי בישראל, הורדת עלויות המימון מאפשרת לשחקנים הגדולים בענף לתת הלוואות לגופים המובילים במשק במחירים אטרקטיביים, זה מגדיל ופותח את הענף.

מלבד מחיר הון תחרותי הגופים הללו מספקים רמת שירות אשר מאפשרת סגירת ואישור עסקאות במהירות, נניח חברה גדולה, אפילו חברה ציבורית שנמצאת במדד ת"א 125, נניח וחברה זו רוצה להגדיל מסגרות אשראי לצורך מתעורר, גם אם זה נקודתי לפרק זמן קצר של כמה שבועות או חודשים, להערכתי לא ניתן לקבל אישור למהלך כזה בבנק תוך יום, באשראי החוץ בנקאי זה אפשרי, מנהל מוערך בענף אמר לי (בניסוח מעט חופשי שלי) "אם תסתכל בספרים של השחקנים הגדולים תראה שהם מלווים לגופים המובילים במשק, זה לא היה בעבר", זו המהפכה השקטה שעברה על הענף.

אם אני גוזר מגמה זו לרמת העסק הבינוני-קטן ולסגמנט פתרונות מימון הביניים, אני חושב שהבנקים הפכו עם השנים לגופים בירוקרטים ומסורבלים יותר, הסניף הבודד איבד סמכויות אשר עברו למרכזים אזוריים, עסקים קטנים בינוניים בהרבה מקרים לא ערוכים לכך ולא יודעים "לדבר" עם הבנק, בעיה זו ככל הנראה חריפה יותר במגזר הערבי ובמגזר החרדי ובתפר הזה המענה של חברות האח"ב מספק פתרון.

למיטיבי לכת אני מציע את התרגיל הבא: תקבעו פגישה במחלקה המסחרית בסניף הבנק שלכם, זו המחלקה שלרב מטפלת בעסקים קטנים ובינוניים ופשוט תבקשו לנכות שיק שיש בידכם מלקוח, אתם לא חייבים להחזיק בפועל בשיק כזה, פשוט תבררו על הפרוצדורה והמחירים, עשיתי זאת מספר פעמים לאורך השנים האחרונות וכל פעם מגלים דברים חדשים על המערכת הבנקאית ועל היכולת לקבל אשראי עסקי בישראל.

גילוי נאות: לקרן אנפה קפיטל בניהולי יש החזקה בחלק מהמניות אשר מוזכרות בפוסט זה, אנו עלולים למכור מבלי להודיע בבלוג בכל רגע נתון, כל הכתוב פה אינו בגדר המלצה, על הקורא להניח כי כל מה שנכתב, נכתב מפוזיציה. אינני ערב לדיוק בפרטים והמידע המוצג, אם מצאתם טעות בכתוב אתם יותר ממוזמנים להאיר את עיני, לפני כל החלטת השקעה בשוק הון על המשקיע לבצע בדיקה עצמאית מעמיקה ו\או לקבל ייעוץ רלוונטי. נא לקרוא את הפטור מאחריות.

מדיניות תגובות: אני מתעקש להקפיד בבלוג על תרבות דיון מכבדת ובוגרת, תגובות תוקפניות, מתלהמות וכן הצעות שיווקיות מכל סוג שהוא לא יאושרו.

12 תגובות

  1. כרגיל מקיף ומעניין מאוד.
    יופי של קריאה ליום שישי… 🙂

  2. סקירה מעולה!

  3. ‫שייקה‬‎

    תודה אייל

  4. אייל ויצנר

    הקורא, אילן ר ושייקה- תודה רבה על המילים החמות

  5. פוסט מצויין! תודה על השיתוף. איך יושפעו חברות האחב מעליות הצפויות בריבית במשק?

  6. היי אייל,
    כיף לשבת ולקרוא פוסטים יסודיים ומושקעים. ישר כוח.
    מה אתה חושב על מטריקה שתשקף לאורך זמן את קצב גדילת התיק×irr× הפסדי אשראי?
    האם חברות שיעמדו בראש מטריקה לאורך זמן זו הן החברות הטובות בתחום מעבר להפתעות חד פעמיות?
    ועוד שאלה ברשותך, מה ההסבר (אם קיים) לקצב גדילות התיקים של מיכמן ובול והתשואת הכנסות הגדולה שלהן על התיק ביחס למתחרות?
    מה הן עושות שאחרות לא? יתרון לקוטן זה הסבר חלש למיטב הבנתי.
    תודה ובהצלחה

  7. אייל ויצנר

    תודה רבה עופר, אפשר לבנות מעין מכפיל PEG לענף אשר משלב מכפיל רווח ראן רייט לרבעון האחרון וצמיחה בתיק, אבל זה לא יתייחס לעלויות תפעול, יש שחקנים שמתפעלים את כל התיק ב-1.5 מיליון לרבעון ויש שחקנים שאצלם זה עולה פי 3.

    בכללי אני לא מקבל החלטות השקעה לפי מטריקה בודדת, כל מטריקה משלימה עוד רכיב בתמונה גדולה יותר שכוללת איכות הנהלה, רווחיות, צמיחה, איך אני מעריך יראו השנים הבאות ועוד.

    מיכמן ובול IRR- אם יוצאים מנקודת הנחה שהחיתום נאות, אני מעריך שהם מגיעים לכך בזכות היקף התיק הקטן יחסית, ברגע שאתה עם תיק קטן אתה יכול לעשות צ'רי פיקינג לעסקאות שמתאימות ל-IRR שלך, מעל גודל מסויים רואים מגמת שחיקה ב-IRR לתיק.

    כהערה בנדון- אם תסתכל 3 שנים אחורה גם שוהם ומלרן עשו IRR מאוד גבוה לתיק, אחרי ששיחלפו מקורות אשראי ולא נאלצו להתממן ב-9%-10% הם גם מכרו את הכסף במחירים נמוכים יותר, מין הסתם בסיכון נמוך יותר (תוך שמירה על רב מרווח הריבית), אם שחקן בתחום מוותר על 1%-2% במרווח הריבית שלו אבל מצליח לגדול בתיק ב-50%-100% זה טריידאוף טוב לדעתי.

  8. תודה על הסקירה המעולה

  9. היי אייל,
    ראשית, תודה על הסקירה המקיפה.

    נקודה מעניינת אחת שנתקלתי בה לא מזמן(הוצגה ע"י אחת החברות בשוק) שאני חושב ששווה לשים לב אליה – היקפי האשראי שאתה מתייחס אליהם, 20 מיליארד -/+ שהוצגו כאן(קשה לדעת את היקפי המספר האמיתי), כוללים בהם כ1-2 מיליארד שהם בין החברות עצמן(נאוי שמלווה לשוהם, מלרן שעובדים מול כמה ספקי משנה וכו'). ככה שלמעשה האשראי שניתן ללקוח בקצה ע"י חברות האח"ב הוא אפילו נמוך יותר כנראה, משמע "הגירה" של לקוחות מהבנקים לאח"ב תורגש אפילו חזק יותר.

  10. תודה אייל. במי אתם מחזיקים נכון להיום?

התגובות סגורות