Sure, I may lose my hundred dollars, but if i dont lose my houndred dollars, I might make a lot.
―
ג'ון טמפלטון (1912-2008) היה משקיע מצליח ופילנטרופ אמריקאי, אחד מפרקי הספר "Richer, Wiser, Happier" מוקדש לטמפלטון. אמנם קרן ההשקעות שלו נקראה "Templeton growth fund" אבל מבחינת פילוסופיית השקעה האסטרטגייה של טמפלטון מתכתבת היטב עם פילוסופיית השקעות הערך, עם זאת לא ידוע לי כי אי פעם טמפלטון היה חלק מחוג החברים-תלמידים אשר הקיפו את בן גראהם.
אחת היורסיטקות אשר שימשה את טמפלטון בהשקעות היא מה שהוא כינה "Point of maximum pessimism" זהו רעיון אשר מתכתב עם רעיון החדר הריק והוא די פשוט להבנה, כיצד מאתרים נכסים אשר נסחרים בזול ביחס לערכם הכלכלי? מחפשים חברות, תעשיות וגיאוגרפיות אשר הסנטימנט לגביהן הוא פסימי מאוד, נכסים שמסיבות כאלה ואחרות ציבור המשקיעים ממש מפחד להחזיק.
טמפלטון אף הציע לחפש תעשיות אשר השיאו את התוצאות הגרועות ביותר בחמש שנים האחרונות ולחקור אם הסיבה לקשיים בתעשייה זמנית או בלתי הפיכה, אם היא זמנית ייתכן ונוצר חוסר הלימה בין התמחור לערך הכלכלי, במכתב החודשי האחרון של אנפה קפיטל כתבתי על תעשייה אשר להערכתי נמצאת בנקודה כזו (אם כי כבר בשלב בו הסייקל מראה ניצני שיפור).
באופן מעניין ובניגוד לפילוספיית השקעה של וורן באפט, טמפלטון דגל בפיזור נרחב כחלק מהאסטרטגיה שלו, קיימת טענה כי במשך הקריירה שלו קיבל כחצי מיליון החלטות השקעה, הוא גם דגל בפיזור בינלאומי ובמובן זה היה חלוץ בכך שקרן ההשקעות שלו רכשה מניות מחוץ לארה"ב, הוא היה משקיע מוקדם בשוק המניות היפני פוסט מלחמת העולם השנייה וכבר בשנות החמישים רכש מניות של חברות יפניות.
בסוף שנות ה-30 הכלכלות בעולם עוד ליקקו את פצעי מהשפל הגדול, בספטמבר 1939 גרמניה הנאצית פלשה לפולין ומלחמת העולם השניה פרצה, השווקים הגיבו מיידית וירדו עשרות אחוזים, טמפלטון נקט בגישה קונטרריאנית, הוא העריך כי מלחמה באירופה משמעה ביקוש רב יותר למוצרים אמריקאיים ופחות תחרות, הוא העריך כי כלכלת מלחמה דווקא תשפר את מצבם של 90% מהחברות בארה"ב.
טמפלטון הכין רשימה של 104 חברות ציבוריות אשר מחיר המניה שלהן צנח אל מתחת לדולר, הוא התקשר לברוקר שלו וביקש לרכוש כל מניה ברשימה בסכום של 100$ (להערכתי 100$ של 1939 משמעם כמה אלפי דולרים בכוח קנייה היום), הברוקר התחיל לבצע את ההזמנה ואז התקשר לטמפלטון לשאול מה לעשות עם מניות של חברות אשר החלו תהליכי פשיטת רגל, חלק לא מבוטל מהרשימה כלל חברות במצב הזה, "לא, לא, תקנה גם אותן, הן עוד יכולות להתאושש" ענה לו טמפלטון.
בספר יש פרטים נוספים על השקעה זו והתפתחותה, וזו קריאה מומלצת, השווקים המשיכו לרדת, התחתית הייתה באביב שנת 1942, טמפלטון מימש כעבור מספר שנים לאחר שהשיא פי חמש על הכסף, לדברי טמפלטון מתוך 104 החברות הוא הרוויח על 100 מהן.
מדד ת"א 60 הוא מדד אשר עוקב אחר 60 המניות בעלות שווי השוק הגבוה יותר בבורסה אשר אינן נכללות במדד ת"א 125, באופן כללי זהו מדד אשר משמש כפרוקסי טוב למניות היתר הקטנות, הטבלה הבאה מציגה את התשואות החודשיות של מדד ת"א 60 מתחילת שנת 2022 :
הטבלה די עגומה כמו שניתן לראות, המדד ירד 42.4% מתחילת 2022, למעשה החודש האחרון בו המדד עלה היה יולי 2022, זה קרה לפני כמעט 8 חודשים…
הגורמים ברורים, חשש מעליית הריביות ברחבי העולם וגלישה למיתון לצד הדרמה הפוליטית בארץ, כל אלה מובילים ללחץ מוכרים ניכר, אבל בסופו של יום מניה מייצגת נתח בעלות על עסק בעולם האמיתי, עסק אשר יש לו נכסים, עסק אשר מייצר תזרים, לכל אלה יש שווי כלכלי הגיוני, שווי אשר הרבה פעמים מיוצג במחיר אשר אותו ישלם קונה מרצון בגין אותו עסק ואותה הפעילות, האם מכפיל רווח 6 עבור בנק בישראל, בנק אשר יודע לעשות תשואה דו ספרתית על ההון האם זהו מחיר כלכלי? אם היה בבעלותנו בנק בארץ הינו מוכנים למכור אותו במחיר כזה?
האם המחיר ההגיוני לחברות תשתיות, בעלות צבר הזמנות חתום ומאושר אשר ימומש בשנים הקרובות, האם עבור החברות הללו המחיר ההגיוני הוא פחות מ-5 פעמים על הרווח?
מה לגבי חברות האשראי החוץ בנקאי? תעשייה אשר אינה נהנית מעודף פופולארית בקרב ציבור המשקיעים בארץ כיום, מחיר המניה של חלק מהחברות בענף נמוך מאשר בזמן הקורונה, הבעיה הבסיסית שעסקים אלה פותרים עבור לקוחותיהם, בעיית מימון ההון החוזר, לא הולכת להיעלם בקרוב.
האם חברה אשר מייצרת חשמל בארץ הקודש צריכה להיסחר בפער של עשרות אחוזים מערך ההחלפה שלה? אני באופן אישי די בטוח כי יש ביקוש לחשמל גם בתקופות של מיתון, אפילו במדינות לא דמוקרטיות יש צרכנים אשר זקוקים לחשמל…
לסיכום אני סבור כי התמחור בשוק המקומי של חלק לא מבוטל מהחברות מאוד אטרקטיבי כיום, בוודאי כאשר מפנים את המבט מעבר למדד ת"א 125 ובוחנים חברות יתר, יש מגוון רחב של עסקים יציבים, רווחיים, צומחים אשר נסחרים במכפיל רווח חד ספרתי, בתוכן גם חברות אשר מקבלות רוח גבית מהדרמה הפוליטית הנוכחית.
להערכתי הרבה משקיעים לא האמינו בכלל כי יתאפשר להם לרכוש מניות של חברות במחיר בו הן נסחרות כיום בארץ, לטעמי זהו אינו רגע רגיל בזמן, האם קיימת הסתברות כי בעתיד נסתכל על התקופה הנוכחית כהזדמנות קניה היסטורית? האם אנחנו לא נמצאים כעת ב-"נקודת הפסימיות המקסימלית?" בהחלט ייתכן כי נוצר פה רגע בו ג'ון טמפלטון היה מאושר לפעול בו.
