השאלות הגדולות

בשוק שורי המשקיעים עיוורים לסיכונים אשר מסביבם, בשוק דובי המשקיעים עיוורים להזדמנויות אשר מסביבם
בראיין פולדי

הדרמה הפוליטית בישראל הגיעה לשיאה החודש אבל נראה כי לא הרתיעה את ציבור המשקיעים, הללו רכשו מניות כחול לבן והעלו את המדד המקומי ביותר מ-6%, למעשה זהו החודש הטוב ביותר בבורסה המקומית מאז יולי 2022, מה עומד מאחורי האופטימיות של המשקיעים? קשה לתת תשובה מדויקת אבל אם צריך "לפרשן" אני מעריך כי ציבור המשקיעים סבור כי מנקודה זו ואילך כל התקדמות בסוגית הרפורמה תעשה במידת הסכמה כזו או אחרת.

האם זה אכן העתיד הקרוב? בהיעדר כדור בדולח אין דרך לדעת, אבל אפשר להסתכל על התמחור של החברות בבורסה המקומית, חלק לא מבוטל מהן נסחר בתמחור אטרקטיבי מאוד, בוודאי מניות השורה השנייה והשלישית שם הון השותפות פרוס.

אני מפנה את תשומת הלב למדד ת"א SME -60, מדד אשר עוקב אחר 60 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה אשר אינן נכללות במדד ת"א 125, יולי היה חודש חמישי רצוף בו המדד עלה, העלייה מלווה גם בגידול רצוף בנפחי המסחר  מה שמספק איתות כי זו מגמת קנייה מתחזקת.

לאור התמחור האטרקטיבי בבורסה בת"א אני מעריך כי ככל שהמחלוקת הפוליטית תראה פשרה והתקדמות בהסכמה, זרם הקונים בת"א רק יגבר, לטעמי מפה זו שאלה של "מתי" ולא "אם" עד שחלק מתנועת הון זו תגיע גם למניות היתר הקטנות אשר מעבר למדד ת"א 60, בנקודה זו מחזיקי מניות אלה "ייהנו" גם מחוסר הסחירות אשר מאפיין את המניות הללו, להערכתי תופעה זו צפויה להעצים את העליות.

אנחנו ערוכים לכך בתיק השותפות וכ-45% מההון מרוכז במספר רעיונות השקעה נבחרים בחברות ישראליות בעלות שווי שוק קטן, כתבתי בעבר על -"נקודת הפסימיות המקסימלית" ועל מדד היתר כאינדיקציה להזדמנות אשר נוצרה במניות הישראליות הקטנות.

כשאני בוחן את החשיפה של תיק השותפות לחו"ל, אנו מרוכזים בעיקר בעולמות אנרגיה או ענפים אשר נגזרים מאנרגיה – אורניום, מכליות נפט מזוקק וכן תעשיית השירותים לחיפושי גז ונפט בים, אני סבור כי התנאים הפונדמנטליים בכל אחת מהתעשיות הללו יוצרים הזדמנות השקעה בעלת משוואת סיכוי\סיכון אסימטרית.

העיסוק והמחקר של ענפים אלה מוביל להעלאת מספר שאלות מקרו כלכליות על העולם כיום, אין לי את התשובות לשאלות הללו אבל אני חושב שראוי לשאול אותן:

היכן המיתון אשר הובטח לנו בארה"ב?
בשנה האחרונה הקונצנזוס בקרב כלכלנים היה כי כלכלת ארה"ב (ועימה שאר העולם) יגלשו במוקדם או במאוחר למיתון, הרבה אינדיקטורים כלכליים אשר בעבר הקדימו ו-"חזו" מיתונים התחילו להבהב באור אדום בשנה האחרונה, במדיה הכלכלית פרשנים העלו טיעון כי היסטורית לא נמצאה להוריד את האינפלציה מהשיאים אליה הגיעה מבלי להאט את הכלכלה, האטה זו נעשית באמצעות יצירת מציאות בה שיעור האבטלה עולה חדות.

במאי 2022 שיעור האינפלציה בארה"ב עמד על 9.1% ביוני 2023 שיעור האינפלציה ירד ל-3%.
במאי 2022 שיעור האבטלה בארה"ב עמד על 3.6% וביוני 2023 שיעור האבטלה עמד על…3.6% – איך נקבל מיתון אם המשק האמריקאי נמצא בתעסוקה מלאה? ויותר מהותי מכך – מה הוביל לירידת האינפלציה למרות חוזקו של שוק העבודה?

מה אם התנאים הכלכליים הנוכחיים מובילים ל-"נחיתה רכה", מציאות בה האינפלציה דועכת ובמקביל מצליחים להימנע מגלישה למיתון, כיום זו עדיין דעת מיעוט בקרב כלכלנים אבל לתחושתי היא צוברת תאוצה.

מדוע הכלכלה הסינית לא מפגינה סימני התאוששות בעקבות הסרת סגרי הקורונה?
סין המשיכה עם מדיניות הסגרים והגבלת תנועה חופשית עקב הקורונה הרבה אחרי שבעולם המערבי המדיניות שונתה, למעשה רק ברבעון הראשון של השנה היה שינוי במדיניות זו, משקיעים רבים, בדגש על משקיעים אשר עוקבים אחרי ספנות (ואני בתוכם), ציפו להתאוששות הכלכלה הסינית לאחר הסרת המגבלות והופעתו של ביקוש בלום למוצרים ושירותים עקב תקופת הסגרים.

התאוששות זו בוששה לבוא, קיימות סברות כי סין כיום היא כלכלה שונה מבעבר, בעלת מעמד בינוני אשר דפוסי חייו לא רחוקים מדפוסי החיים של מקביליו במערב, הצרכן הסיני כיום מבוגר יותר, עשיר יותר, נוטה למשוך את חיי הרווקות לגילאים מאוחרים יותר.

אם בעשורים האחרונים בכל מהמורה כלכלית הממשלה הסינית הובילה תוכניות השקעה גרנדיוזיות בתשתית כיום המעמד הבינוני הסיני הוא כוח בכלכלה, זה משפיע על ההתאוששות – פחות צורך בשינוע ימי של חו"ג תומכי השקעות בתשתית ומנגד יותר רכישה של מוצרים ושירותים אשר נלווים לאורח חיים של מעמד בינוני מערבי – חופשות, ביגוד יוקרה, רכבים ועוד, מנגד קיימת האפשרות כי הכלכלה הסינית נחלשה בעקבות הקורונה וביחד עם דמוגרפיה לא חיובית עברה כבר את שיאה.

האם האינפלציה לא תחזור לעלות?
משקיעים באנרגיה במובן מסוים מביעים עמדה הגורסת כי האינפלציה לא תעלם כל כך מהר, נשאלת השאלה אם פרץ האינפלציה אותו העולם חווה בשנה-שנתיים האחרונות חד פעמי, "Transitory inflation" כפי שהגדיר נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, או שאנו בעיצומו של שינוי מבני בשווקים?

האם האינפלציה לא יכולה לחזור לעלות ולהישאר גבוהה למשך שנים? שכר עבודה עולה ברחבי העולם, משקים רבים, ביניהם האמריקאי והישראלי נמצאים בתעסוקה מלאה, קיים קושי רב לגייס עובדים בעולמות שהם יותר "צווארון כחול" – פועלים במפעלים, נהגים ועוד, יש הטוענים כי בראייה גלובלית העלייה הגבוה ביותר בשכר נמצאת אצל העובדים בעלי כושר ההשתכרות הנמוך יותר, זה משמעותי לצמיחה כלכלית ולדפוסי צריכה.

בנוסף העולם נא לכיוון של דה-גלובליזציה, מונח מעט מכובס אשר משמעותו העיקרית היא "דה-סיניזציה", קיימים קולות אשר קוראים לתיעוש מחודש של המערב, הללו גברו לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה שנה שעברה, יש כבר מי שהעלה את הטענה כי העולם נא לכיוון מלחמה קרה חדשה, הפעם בין המערב לסין ומספר מדינות סוררות, מגמת דה גלובליזציה תייצר חוסר יעילות במגוון תחומים, בינם שינוע סחורות בנתיבי סחר ימי, המחיר הכלכלי של המגמה הזו בהגדרה מייצר לחץ אינפלציוני.

את התשובות לשאלות הללו אני לא יודע, אבל אני מוצא את עצמי עוסק בהן, אני סבור כי קיים סיכוי לא מבוטל כי נראה בטווח הבינוני עלייה מחודשת באינפלציה וזו תלווה אותנו עד סוף העשור אם לא מעבר, לא ברמות של 2022 אבל גבוה מהממוצע בעשרים שנים הבאות, תיק השותפות (בעיקר בחלקו הבינלאומי) משקף תפיסה זו, אני מעריך כי כל החזקות האנרגיה שלנו יצליחו לשגשג בסביבה כזו ויסייעו לנו להשיג תשואה משביעת רצון ברמת סיכון מתקבלת על הדעת.

סקירה זו התפרסמה לראשונה במכתב חודש יולי 2023 של קרן אנפה קפיטל אותה אני מנהל.
גילוי נאות: לקרן אנפה קפיטל בניהולי תיתכן החזקה בחלק מהמניות אשר מוזכרות בפוסט זה, אנו עלולים למכור מבלי להודיע בבלוג בכל רגע נתון, כל הכתוב פה אינו בגדר המלצה, על הקורא להניח כי כל מה שנכתב, נכתב מפוזיציה. אינני ערב לדיוק בפרטים והמידע המוצג, אם מצאתם טעות בכתוב אתם יותר ממוזמנים להאיר את עיני, לפני כל החלטת השקעה בשוק הון על המשקיע לבצע בדיקה עצמאית מעמיקה ו\או לקבל ייעוץ רלוונטי. נא לקרוא את הפטור מאחריות.
מדיניות תגובות: אני מתעקש להקפיד בבלוג על תרבות דיון מכבדת ובוגרת, תגובות תוקפניות, מתלהמות וכן הצעות שיווקיות מכל סוג שהוא לא יאושרו.

 

2 תגובות

  1. איל היקר,
    אני נהנה לקרוא את ניתוחי השוק שלך ואתה מקיף בסקירותייך נתונים רבים אך שלוש הערות לי אליך:
    1. אתה פחות מתמקד בכוחות הגיאופוליטיים ולדעתי נוטה לנתח אותם עם ראיה של תמונה חלקית והערכת חסר. סין היא הכוח העולה עם הערכות מראש של שנים מראש תוך ניצול הגלובליזציה והעמקת אחיזה בתשתיות ובמדיה במדינות מפתח בעולם (גם ישראל בניהן) ולאחרונה אף עברה בסך התוצר שלה את ארה"ב ונטלה את ההובלה. רוסיה, בת הברית של סין, מיצבה עצמה גם מחדש (נשאיר את הפאן הערכי בצד) כשהמלחמה באוקראינה משנה את הסדר העולמי החדש וישראל שמחזיקה במשאבי אנרגיה ובתעשיית נשק מתקדמת הופכת להיות נהנית עיקרית מהסדר העולמי החדש.
    2. המשבר בארה"ב עמוק יותר מכפי שמשתקף מניתוחייך והורדת דירוג האשראי היא עדות חיה לכך. יחס החוב תוצר הולך ומתדרדר לסדר גודל מטורף וכל עליה בתוצר מגלמת בתוכה חוב הולך וגדל כך שהמשמעות של המשך הצמיחה היא למראית עין ואת החשבון נקבל באינפלציה העתידית ובדירוג אשראי שעשוי אף הוא להמשיך ולרדת.
    3. הניתוח שלך לפיו "קשה לתת תשובה מדויקת אבל אם צריך "לפרשן" אני מעריך כי ציבור המשקיעים סבור כי מנקודה זו ואילך כל התקדמות בסוגית הרפורמה תעשה במידת הסכמה כזו או אחרת." הוא ניתוח שמתעלם מעוצמת המשק הישראלי ומכך שהרפורמה אינה חזות הכל. יש קמפיינים ויש מציאות בשטח. הדבר המפתיע הוא שעל אף הקמפיינים הפומפוזים בדבר קיומה של תלות שלילית בין הרפורמה לבין צמיחת המשק הישראלי עלתה הבורסה ב6% בחודש האחרון ונראה שציבור המשקיעים מאמין במשק הישראלי ללא תלות ברפורמה וזאת בשל נתונים חיובים, בטח ביחס לנתונים המתקיימים ברוב מדינות המערב.

  2. מענין. תודה.
    מה לגבי הערכות למצב בו אתה טועה? האם אתה שוקל לגדר עם השקעותיך עם נירות ערך מתחומים אחרים?

התגובות סגורות