מאה דקות חסד

If you wait for the robins, spring will be over. – Warren Buffett

 

חודש נובמבר התאפיין בהתאוששות בערכן של המניות הישראליות בתיק השותפות, בעיקר בחלקו האחרון של החודש ועל רקע הפסקת האש (אשר מאז הסתיימה עת חזרנו ללחימה), חלק ממניות תיק השותפות אשר נסחרות בארץ עלו בשיעור דו ספרתי, מנגד ההחזקות בחו"ל "סבלו" רוחבית מהתחזקות של השקל מול הדולר בשיעור של 6.8% וכן מירידות בסל החברות בתחום מיכליות מוצרי נפט מזוקקים (מלבד ד'אמיקו אשר נראה כי עלתה על הרדאר של ציבור משקיעים בינלאומי ועל כך בשאיפה אכתוב במכתב עתידי), כמו כן החודש היו ירידות גם בסל החברות בתחום שירותים לפעילות קידוח נפט וגז בים, ככל הנראה על רקע ירידה במחירו של הנפט (מחיר הנפט ירד בקרוב ל-10% בנובמבר).

אם נחזור לחלק הישראלי בתיק השותפות חברת מלרן הישראלית עלתה החודש ב-38%, ככל הנראה זה לא ממש מנחם את ציבור בעלי המניות של מלרן (ואנו בתוכם) שכן גם לאחר עלייה זו מניית החברה ירדה מתחילת השנה ב-30%, אולי כעת זהו זמן טוב להסתכל שוב על מלרן ולסקור את ההתפתחויות בחברה.

כלל ענף האשראי החוץ בנקאי לא חווה עדנה בשנה וחצי האחרונות, מספר פרשיות אשר עירבו לכאורה ממשל תאגידי לא תקין וכן אירועי כשל ודיפולט על אגרות חוב של חברות נוספות הובילו לרתיעה עמוקה מצד ציבור המשקיעים, רתיעה זאת בשילוב החשש מהשפעות הרפורמה המשפטית וכן מעליית הריבית במשק הובילו לירידה דרמטית במחירי מניות החברות בענף לצד עלייה בתשואות של אגרות החוב של חברות הענף (ככל שהתשואה על ההאג"ח עולה המשמעות היא כי מחירו יורד וציבור המשקיעים רואה סיכון גבוה יותר באיגרות החוב של החברה).

בעלי העניין במלרן לכל אורך התקופה הביעו אמון בחברה ורכשו מניות ואג"ח של החברה במסחר בבורסה, בנוסף מלרן אף יישמה תוכנית בייבק לאג"ח שלה והרוויחה בעקבותיה סכומי כסף נכבדים, זה לא שינה את הסנטימנט בקרב ציבור המשקיעים אשר, בין היתר, הביע חשש מהשקעה אשר מלרן ביצעה בארה"ב, מדובר בהשקעה בחברת לוגאנו אשר עוסקת בהלוואות סאב-פריים לרכישת כלי רכב ופועלת במדינת פלורידה בארה"ב, כל זה גרם למנית מלרן להיסחר במכפילים נמוכים יותר מהחברות המקבילות.

דילמה קלאסית אשר נלמדת בבתי ספר למנהל עסקים היא הנקודה בה יזם אשר ייסד חברה והוביל אותה להצלחה מגיע לנקודה בה עליו לפנות את מקומו שכן כעת נדרשים כישורי ניהול שונים, דוגמה מוכרת היא סטיב ג'ובס אשר פוטר מאפל החברה שייסד במו ידיו.

לפני מספר חודשים התבשרו המשקיעים כי מוהנד ריאן, מייסד מלרן ובעל השליטה, יעזוב את תפקיד המנכ"ל ובמקומו גויס לכסא המנכ"ל ציון בקר, מנהל ותיק ומוערך אשר מגיע מהמערכת הבנקאית, אני כמובן לא מכיר את מכלול השיקולים המלא של מוהנד, אבל לתחושתי זוהי הפגנת בשלות ומקצועיות כיזם וכבעל שליטה, מלרן כיום כבר אינה חברת נכיון השיקים שהייתה לפני מספר שנים, מלרן ממוקדת במגוון רחב יותר של שירותים פיננסיים וכעת זו השעה הנכונה להעמיד בראש החברה מנהל אשר מגיע עם כישורים נוספים ושונים מאלה אשר נדרשו עד כה.

אוסיף ואציין כי מוהנד אינו משמש כיו"ר הדירקטוריון בחברה, זהו תפקידו של דוד גרנות, מנהל מוערך ומנוסה נוסף מהמערכת הבנקאית, מוהנד משמש כעת כדירקטור בחברה וזו החלטה יחסית חריגה בנוף הממשל התאגידי המקומי.

בראייתי ההחלטה של מנהל במערכת הבנקאית להגיע לתפקיד מנכ"ל במלרן היא סיגנל חיובי, אחרי הטלטלות שעבר ענף האשראי החוץ בנקאי בשנה וחצי האחרונות איש אינו מעוניין להכניס ראש בריא למיטה חולה, אני בטוח שבקר הקדיש את הזמן הנדרש לבדיקה מעמיקה של מלרן וההזדמנות והגיע למסקנה כי זהו צעד נכון עבורו, זהו אישוש עקיף לכך שבניגוד לסנטימנט הכללי העסק סה"כ עובד.

נהוג לדבר על מאה ימי חסד כאשר מנהל נכנס לתפקיד חדש, בקר נכנס לתפקידו ב-08.10, יום אחרי התקפת הטרור הנפשעת של ארגון החמאס על ישראל, כנראה שגם מאה דקות חסד הוא לא קיבל…עם זאת מיד עם כניסתו לתפקיד הודיעה החברה כי התגבשה עסקה למכור את הפעילות בארה"ב, מניית החברה הגיבה בחיוב למהלך.

יש אולי מקום להתעכב על כך, מלרן תכיר בהפסד של 20~ מ' ₪ בגין ההשקעה הכושלת בארה"ב, הפעילות שם הפסידה מיליוני שקלים בודדים בשנה, אולי היה מפתה לנסות ולהמשיך לפעול שם בתקווה כי יצליחו לבצע מהפך בכיוון העסקי, עם זאת הנהלת מלרן החדשה מזהה כי אסטרטגית הפעילות בארה"ב אינה מתאימה לחברה וההנהלה מוכנה לבצע החלטות קשות ומהלכים כואבים על מנת לצאת משם, כמשקיע בחברה אני סבור כי זהו סיגנל חיובי נוסף לגבי איכות ההנהלה הנכנסת (והקיימת).

בנוסף בקר ביצע רכישה של אגרות החוב של מלרן בהיקף של כמה מאות אלפי ₪ מכספו האישי, במובן מסויים המנכ"ל החדש מדבר עם ציבור המשקיעים ואומר – אנחנו נעמוד בהתחייבויות שלנו, השוק מגלם במחיר האג"ח שלנו סיכונים שלא יתממשו, כפי שקובע פתגם ההשקעות הנושן – "אנשי פנים מוכרים מהרבה סיבות, אבל הם קונים מסיבה אחת בלבד".

מלרן נסחרת כעת בשווי שוק של 147 מ' ₪, התקופה הנוכחית בוודאי מאתגרת, אבל לתחושתי יש הנהלה מיומנת ומקצועית בחברה והיא הועצמה ע"י גיוס איכותי של מנכ"ל חדש, אני מעריך כי כוח רווח של 50 מ' ₪ בשנה אינו הישג הירואי עבור מלרן ועל כן החברה נסחרת במכפיל 3, משקיע פוטנציאלי יכול לטעון כי למרות המח"מ הקצר של תיק ההלוואות, החברה פועלת בענף אשר חשוף מאוד למחזור הכלכלי ואינה ראויה למכפיל רווח מייצג גבוה משש או שבע, אלה טיעונים כבדי משקל אבל גם משקיע כזה יכול לראות הכפלה באופק.

לסיכום, אני סבור כי משוואת הסיכוי\סיכון אטרקטיבית ברעיון, הסיכונים עדיין שם, יש הרבה אי ודאות סביב הענף ופעילות חברות האשראי החוץ בנקאי בכלכלה הישראלית הנוכחית, אבל בהחלט ייתכן כי עבור מלרן אנחנו נמצאים במה שהמשקיע הדגול ג'ון טמפלטון כינה "נקודת הפסימיות המקסימלית", לעיתים רכישה בנקודה זו מתגלה כהחלטה אשר מניבה תשואה משביעת רצון.

סקירה זו התפרסמה לראשונה במכתב חודש נובמבר 2023 של קרן אנפה קפיטל אותה אני מנהל.
גילוי נאות: לקרן אנפה קפיטל בניהולי תיתכן החזקה בחלק מהמניות אשר מוזכרות בפוסט זה, אנו עלולים למכור מבלי להודיע בבלוג בכל רגע נתון, כל הכתוב פה אינו בגדר המלצה, על הקורא להניח כי כל מה שנכתב, נכתב מפוזיציה. אינני ערב לדיוק בפרטים והמידע המוצג, אם מצאתם טעות בכתוב אתם יותר ממוזמנים להאיר את עיני, לפני כל החלטת השקעה בשוק הון על המשקיע לבצע בדיקה עצמאית מעמיקה ו\או לקבל ייעוץ רלוונטי. נא לקרוא את הפטור מאחריות.
מדיניות תגובות: אני מתעקש להקפיד בבלוג על תרבות דיון מכבדת ובוגרת, תגובות תוקפניות, מתלהמות וכן הצעות שיווקיות מכל סוג שהוא לא יאושרו.
מקור תמונה ראשית

סגור לתגובות.